דוד ד'אור מדבר על בית כנסת קטן שמעל לדירתו בגבעתיים, אליו ירד להתפלל אחרי מות אביו, על כך שהתבהר לו כי התפילות הן בנוסח יהודי לוב. איך מזה מצמח פרויקט של "שירת הרבים" – ניתן ללמוד מעטיפת הדיסק. לד'אור הצטרפו פטריק סבג (מפיק מוסיקלי), ליאור אלמליח (זמר ופייטן), רועי כהן (זמר), מנחם שבתאי (רב ממשפחת מקובלים בירושלים), עמית עמרמי ונעם אהרון.
בואו נאמר את זה הכי פשוט: דור הבנים מתחבר עם מסורת אבותיו – מוסיף משלו, סלסול ים-תיכוני, הרמוניה מערבית, סגנונות עולם – אירי ("אדיר ונאור" הפותח מתחיל בצליל אירי) בלקני. ים-תיכוני. כליזמר וצועני.פיוז'ן.
אישית, פיוטים מהללי השם יפים ככל שיהיו – עוברים לידי. גם כשדוד ד'אור שר "פתחו לי שערי צדק" ומקבל בתשובה "קול רינה בישועה באהלי צדיקים", אני מתקשה להתיישר על זה. גם שירת רבים – אינני במצטרפים. חולשה? מה שבטוח: שירת רבים בדרך כלל איננה מרוממת את רוחי.
אבל קרה לי משהו מאז ששמעתי את "אנא בכוח" של עובדיה חממה. למרות היותי חילוני גמור, המשהו: מלודיה ושירה שחלחלו והפעימו, ושוב בלי שתהיה הזדהות לעומק עם התכנים. והנה, אותה תחושה מגיעה גם בשירים אחדים באלבום הזה, ובלי שדוד ד'אור יפעיל את הקונטרה טנור שלו כדי לסחוט ריגושים. ד'אור הוא צבע יפה בתוך השירה.

שירת הרבים של ד'אור וסבג נעשתה מתוך פתיחות גדולה של מוסיקאים עכשוויים לרוחות העולם המנשבות, אבל בלי להפקיר את יפי הפיוט. זה אומר דגש על מנגינה, על תזמור והרמוניה. כמעט כל הלחנים מסורתיים עממיים פרט לשני שירים שהולחנו ע"י פטריק סבג ודו ד'אור. אבל ההישג הגדול של פטריק סבג בשירים כ"אדיר ונאור", "טוב ומיטיב", "בזכרי על משכבי", "לך דודי", "שלום עליכם מלאכי השרת" הוא בתזמורים העשירים של סבג שמפיחים בהם חיים חדשים. למעשה חיים של שמחת חיים, של התעוררות מחדש ("אדון הסליחות") של דאנס פיוז'ני ("קול רינה") וגם תחושת רוח הקודש ("נקדישך" – דוד ד'אור עם מקהלה)
קרה לי כאן מה שקורה לי כשאני מאזין לשירים שאינני מבין שפתם, כאלה שמתנגנים מעמקי הנשמה עד שנדמה לך – שאתה מבין כל מילה.

וידאו: הופעת ההשקה של שירת רבים עם דוד ד'אור