רוב פאפארוזי – שירה, סטיב כץ – שירה, מפוחית וגיטרה, דייב גליס – גיטרה, גלן מקללאנד – קלידים, גרי פוט – בס, אנדראה ולנטיני – תופים, טדי מולט – חצוצרה, טום טימקו – סקסופון, ג'נס וונדלבו – טרומבון, סטיב ינקובסקי – חצוצרה.
שירים: More And More, I Can't Quit Her, Hi De Ho, Got To Get You, Winter, Down In The Flood, And When I Die, Maiden Voyage, Gamblin, Love You More, Smilin Phases, God Bless, Surreptitious, Spinning Wheel, Lucretia, Happy.
הניצול היחיד מההרכב המקורי של דם, יזע ודמעות שעלה על הבמה לשיר לנגן מפוחית וגיטרה הוא בחור שמנמן נמוך העונה לשם סטיב כץ, שאף טרח להזכיר אגב פרצי צחוק שגם הגיטריסט של ההרכב הוא ממוצא יהודי. אחווה ניו-יורקית שכזו.
אני לא יודע איזה מספר הרכב של דם יזע ודמעות עלה לבמת היכל התרבות. התחלופה בלהקה הזו מאז סוף השישים היא אדירה. באתר של הלהקה אפשר לקבל את רשימת ארוכה של האנשים שניגנו בהרכב בארבעים השנים האחרונות מאל קופר דרך רנדי ברקר, לו סולוף. קולו של הזמר ששמו הלך לפני הלהקה דיוויד קלייטון תומאס, שהמשיך להיות הכוח המניע של החבורה כבר לא כאן. המחליף בוב פאפארוזי נכנס טוב מאוד לנעליו. אפילו מצליח להזכיר את הצבע הקולי של תומאס. הוא גם מנגן מפוחית נפלא. אבל מה לעשות שאני מזהה את "ספינינג וויל" ואת "גוד בלס דה צ'יילד" ואת "כאשר אמות" עם קול הנשמה הבלוזי של קלייטון תומאס. אגב, סטיב כץ הזכיר הרבה את המייסד החשוב ביותר של הלהקה – אל קופר, אבל נדמה לי שהוא לא הזכיר אפילו פעם אחת על דיויד קלייטון תומאס.
דם, יזע ודמעות היא מותג שממשיך לרוץ. אין כאן פישולים. כל הנגנים שמרכיבים היום את הלהקה הם וירטואוזים, רבים מהם נבחרו מהמבחר הניו-יורקי הגדול.
דם, יזע ודמעות היא מוסד מוסיקה, להקה שחותמה מוטבע במוסיקה האמריקנית, למעשה אחת מלהקות הנשיפה המשובחות בהיסטוריה של המוסיקה הפופולארית מאז הקמתה ב- 1968 – אז הרכב מקורי, ניסיון של אל קופר לייצר סינתזה חדשה של ג'אז רוק. קופר כנראה התכוון למשהו יותר אוונגרדי, כי מה שיצא מהניסיון בסוף היה ריתם נ' בלוז עם נגיעות של רוק וג'אז וגם פופ קליט. דם יזע ודמעות 2008 אינם מחסירים שום להיט שנועד לספק את המתרפקים על ההרכב המקורי.
התוצאה היא בעיקר ליטוש מקצועי, ביצועי ראווה של הסקסופוניסט והמתופף, וזמר שנורא רוצה למצוא חן בעיני הקהל. לא ברור אם בירידה שלו מהבמה לקראת סוף הערב הוא נפל והשתטח על הרצפה או שזה היה חלק מההצגה. אבל בסך הכל פאפארוזי וההרכב התורן אינם מביישים את המסורת המפוארת של דם יזע ודמעות, הרכב מיומן ומלוכד המצליח לשמר את המותג.
דם יזע ודמעותבהיכל התרבות ת"א
