רוקרים ומטאליסטים קשישים תופסים את הרכבת האחרונה לפני שיתייקו אותם סופית בפנתיאון של הרוק. זה מתחיל להיראות כמו מצעד ותיקי סגול כהה. אחרי איאן גילאן שהיה כאן עם גרסת 2008 לסגול כהה, מגיע דיויד קוברדייל, שגם לו זכויות מאושרות בהרכב האגדי, עם עוד מותג הרד רוק ששימש אותו במשך השנים  – ווייטסנייק.

אחרי שהקליט שני אלבומי סולו, הקים דיויד קוברדייל, עד אז סולן סגול כהה את ווייטסנייק Whitesnake בסביבות 1977, בימי ההצפה של להקות ההרד רוק וההבי מטאל. האלבומים הראשונים של ווייטסנייק נבלעו בשיטפון של אז, הגם שחבורה התקבלה בהערצה גלויה באירופה וביפן.  ב-1982, קוברדייל נטל חופשה מהלהקה כדי לטפל בבתו החולה. הוא חזר לגרסה חדש של הווייטסנייק ב-1984 – הרבה יותר אנרגתית מקודמתה. האלבום Slide It In נשמע תערובת מוכרת של לד זפלין + דיפ פרפל הישנים.  הוא נרשם כאלבום הפלטינה הראשון של ההרכב. האלבום שנקרא "1987" היה אף מרשים מקודמו, Still of the Night הזכיר שוב את הרוק הישן של לד זפלין. מצד שני הלהקה ייצרה הבי רוק משלהכמו  Here I Go Again, תערובת יחודית של מלודיה ודציבלים של חשמליות כמו גם בלדות חזקות כ – Is This Love שהגיעו להצלחה עולמית אדירה (6 מיליוני עותקים נמכרו בארה,ב בלבד)
לפני הקלטת האלבום הבא Slip Of The Tongue, קוברדייל שוב בנה גרסה חדשה של ההרכב עם הגיטריסט הוירטואוז סטיב ואיי. בכלל, קוברדייל עשה בשם ווייטסניק כבשלו. הקים את ההרכב, פירק אותו. כשהוא הוציא אלבום משותף עם ג'ימי פייג' מלד זפלין, דאג קוברדייל שבמקביל יצא אלבום הלהיטים הגדולים של ווייטסנייק. בשלב מסוים, השוק היפני הוא שהפך למעוזו של קוברדייל. Restless Heart, שנת 1997, יצא רק ביפן ולא בשוק האמריקני. ההרכב הוציא גם אלבום אנפלאגד שהוקלט בהופעה בטוקיו. (Starkers In Tokyo) בסוף שנות התשעים – שוב קוברדייל משבית את הלהקה כדי להתמקד באלבום סולו שיצא ב-2000.
ההרכב הנוכחי כולל את דיוויד קוברדייל (גיטרה ושירה), דו אלדריך (גיטרה), רב בך (גיטרה), מרקו מנדוזה (בס), קריס פריזר (תופים) וטימותי דרורי (קלידים)
לרגל חגיגות 30 שנה, יצאה הלהקה בתחילת שנת 2008 עם אלבומה השלישי Good to be Bad המלווה במסע הופעות עולמי שהחל בניו זילנד. ומגיע גם לישראל – חמישה טון ציוד להופעה אחת שתתקיים ב 10.11.08 בביתן 1 ,
גני התערוכה – תל אביב.