אנחנו בסצינת הבריטיש האוז, שנות השמונים. ג’ונתן מור ומאט בלאק מוציאים לפועל עבודות דאנס משובחות. להיט שיזהה את הקולדקאט מיידית – "עלי שלכת" באנגלית ובצרפתית. הדיסק מכיל 8 מלהיטיהם עם "אמנים שונים". ליזה סטנספילד עם "פיפל אולד און" גם יאז עם "דוקטורין דה האוז", ג’וניור רייד – "עיצרו את הדבר המטורף", קווין לטיפה – "מצא הדרך", ומי שחפש גרסאות מועדונים משופצות, יקבל גם את זה. סגנונות? האוז, אסיד האוז, קלאב דאהס, טריפ הופ, היפ הופ, אלקטרוניקה. מה חסר? שומדבר לא חסר. הבעיה העיקרית: המוסיקה של הקולדקאט מגיעה עד איזור הרגליים, לא מעבר לזה, גשמית, טריפית, סוערת ועליזה. אבל מה עם משהו ללב?
