געגועים לג'יימס טיילור? הקול והסאונד הרכים כמו עולים מן האוב, מאי-שם ימי האקטיביזם של הפיס-מייק לאב-נו וור של סוף השישים תחילת השבעים, טרובדור, סינגר-סונגרייטר יחיד שר "סוויט בייבי ג'יימס", Fire And Rain שנכתב בעקבות אשפוזו בבית חולים לחולי רוח באמצע השישים אחרי שהפך מכור להרואין. טיילור הקליט בחי במסצ'יוסטס אלבום גרסאות כיסוי, שירים ששר בהופעותיו במשך השנים, אבל מעולם לא הקליטם.
סופט-רוק. אותו הטון, אותו סגנון, אותם עיבודים.. לא שיש פה משהו חדש. להיפך: טיילור (יליד 1948) התמחה בקאברים שנעו בין פולק, פופ קאונטרי וריתם נ' בלוז. You've Got A Friend של קרול קינג בנה לו קריירה מאז שזיכה אותו ב-1971 בגראמי. התמהיל מחזיר בדיוק למוסיקה שהוא גדל עליה – גם גרסה אינטימית מאוד של "סוזן" של ליאונרד כהן. גם Hound Dog של לייבר וסטולר, Seminole Wind של ג'ון אנדרסון. הצדעות לבאדי הולי, הספינרס, דיקסי צ'יקס, הטמפטיישנס, ליאונרד כהן, ג'ורג' ג'ונס, אלבום מאוד אמריקני, מברודווי דרך נשוויל ועד ממפיס. תמיד מאופק מאוד, לא "מתפרע", חמים, נעים, ככה לאחרי צהריים חורפי, סופט רוק עם נגיעות נוסטלגיות, לא משהו שיירשם כאחד האולטימטיביים שלו. מעורר געגועים? – יותר  ציפיות לאלבום הבא שלו.

1. It's Growing
2. (I'm A) Road Runner
3. Wichita Lineman
4. Why Baby Why
5. Some Days You Gotta Dance
6. Seminole Wind
7. Suzanne
8. Hound Dog
9. Sadie
10. On Broadway
11. Summertime Blues
12. Not Fade Away