Wilderness

ברט אנדרסון

אדל, פונוקול
4/5

האלבום נפתח תחת לשמי לונדון באחד הימים הנוחים מבחינת מזג האוויר, קול דואב מעביר תחושה. Deferent Place  הוא מעין פסטורליה מלנכולית. נגעתי בידה, לחשתי משהו לאוזנה, הציפורים התעופפו, העננים חלפו. המחשבות האלו שלוקחות למקומות אחרים, שר ברט אנדרסון בטון נוגה, צליל צ'לו עצוב, גיטרה אקוסטית, פסנתר שמעטר, קול גבוה מרוגש,  הרמוניה. שיר שקובע טון. מי שמחפש סיווגים אז זה שנות השמונים, ניו וייב מלנכולי.

גם השיר השני The Empress "הקיסרית", מושר באותו סולם-טון-אווירה. "האם לא ניסיתי לאוהבה? האם לא ניסיתי לציירה? האם לא ניסיתי להשתנות? לא הייתי צריך להיות מודאג. היא כה מוזרה, כמו פריחה אדומה, היא הקיסרית" על כניעתו המוחלטת של הגבר בפני אישה.

 אני מתענג על החדש של אנדרסון. למעשה, זהו בעיקר אנדרסון הישן מסווייד, אם כי יותר רגשן, אינטרוספקטיבי.

לא טקסטים שיכנסו לספר הזהב של הפופ האנגלי, אבל המלודיות האלו והטונים שמעבירים את הסיפור-תחושה. אלבום מאוד אישי. מאוד אינטימי. אקוסטי למהדרין. ברט אנדרסון עצמו – בפסנתר, גם בגיטרות. אמי לנגלי – בצ'לו.  אנדרסון שר על חלומות נואשים, גם על ניסיונות עקרים לחזור לימי התהילה לצד ברנרד בטלר מלהקת סווייד וגם ההכרה שטוב לו להיות לבד.

המוסיקה צבועה באלמנטים קלאסיים (צלילי צ'לו), מינימליסטית. בלדות מלנכוליות. יגידו שאנדרסון מתייפייף על האווירה הזו, בחיים הנוחים שאחרי תהילה. אז זהו שזה לא הוא. אבל בסופו של דבר המוסיקה הזו גם מדברת אלי ואני מניח שלא רק אלי. מנגינות שמגיעות ומחלחלות בניסיון ראשון. תקשיבו למס. 7, דואט מכניע עםהזמרת  Emmanuelle Seigner, השיר נקרא Back To You וגם כאן עיבוד לפסנתר וצ'לו ממש מתבקש כדי שהמנגינה והשירה יגיעו הכי רומנטי, נוגה, חודר.

אלבום סלואו מוד, מעודן-תחושות. התחברות מיידית. ברגעים מסוימים, אנדרסון יגרום לכם געגועים עזים לאהובים,


על הופעת ברט אנדרסון במועדון זאפה באוגוסט 2007


צילומים: יוסי חרסונסקי

 

 

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן