I'm alive! And I see things mighty clear today, I'm alive!
I'm alive! And I’m sitting here and doing my thing, I’m alive!
And I’m real! I can breath and touch and see and feel, I’m alive
I’m a man! I don’t care if I’m right or wrong, I’m a man
Na na, na na, na na, na na.
ב- If He Should Ever Leave You, (הסינגל הראשון מתוך האלבום) זה כבר ג'ונס הישן בקצב מידטמפו, קול מיליון הדולר ששר על הבינו-בינה בליווי סולו חצוצרה. מתכון מיושן. לא בטוח שזה יצטרף לרשימת להיטי הזהב שלו. ב- The Road זה ג'ונס הרגשני בבלדה שמתרפק על אהובתו משכבר הימים, אותה ראה ברגעים קשים, והוא מביע את התנצלותו בטון משתוקק. את Sugar Daddy כתבו לא פחות מאשר האדג' ובונו מ-U2. הוא עשה מזה תבשיל סול-רוק, מהסוג שחידש את נעוריו בשנים האחרונות, ובואו נודה שמעט מאוד זמרים מהסקסטיז – אם בכלל מעדכנים את הרפרטואר שלהם כמו ג'ונס, שממשיך להיות מעורב חזק במוסיקה שהוא עושה.
זה לא שג'ונס הפך עורו. המוסיקה היא סוג של רטרו בסאונד מופק היטב. השירים? – אם מצפים לשלאגרים כמו "מה חדש פוסיקאט", "גרין גרין", "אהביני הלילה", "היא ליידי", "דלילה", "בת החשכה" – אז זה לא הדיסק. אבל כשהוא שר בלדה כ – The Hitter , וידוי סיכום דרך שהוא מתוודה על חייו בפני אמו. והבלדה המסיימת "24 שעות" נשמעת כדרמה הכי אישית שג'ונס שר עד היום. עיבוד בקצב הליכה איטי, צליל מיתרים נוגה. שיר של אדם שצועד אל מותו.
"הפעמון מצלצל עכשיו/ השעון סופר לאחור/ הייתה לי עוד דקה לפני עשרים וארבע שעות/ מלאכים לא יעזרו לי עכשיו/ גורלי הוא עכשיו כולו שלי/ החשכה נמוגה/ וכך זמני/ הנה העקבות על מפתן דלתי/ לא נאבק יותר/ כאשר אני נושם נשימה אחרונה/לא מרגיש מה לפני/ עוזב למקום/ שבו רואה את פנייך/ הייתה לי עוד דקה לפני 24 שעות". אגב. תמתינו עשרים שניות אחי סיומו של השיר העצוב. ג'ונס חוזר לחיים, מבקש ממנה בקצב ריתם נ' בלוז – "החזירי אותי למסיבה". (הקשיבו למטה)
|
1. I'm Alive |
|
2. If He Should Ever Leave You |
|
3. We Got Love |
|
4. Feels Like Music |
|
5. Give A Little Love |
|
6. The Road |
|
|
|
8. Sugar Daddy |
|
9. Seasons |
|
10. Never |
|
11. The Hitter |
|
12. Seen That Face |
|
13. 24 Hours |
