"אולי בך מאז לא הגיתי/ לכן את עמי כחותם"
פתע, הוא רואה פניה כמו בפעם הראשונה, כאילו הם שבו בלי לדעת למה. "חוט שחמק מידיים/ הוא חוט אשר לא ינתק/ מה שכתוב על המים לא ימחק". נתן אלתרמן כתב שיר על מומנט רומנטי מרגש שמתעורר מחדש. סוג של אושר שחלף בטרם בא, ועל כן תמיד חדש הוא. את הטקסט היפהפה הזה תירגם דרור בין יעקב למוסיקה מינורית, לחן צנוע, סגנון ישן אם כי לא מיושן. בן יעקב אינו חדשן, לא הולך על אקספרימנטים. השיר זוכה לקו מלודי נוגה, ללא סטיות מיוחדות, הטונים של השירה, למרות שאינם מהוקצעים, שבריריים משהו, מתאימים לרוח הטקסט. זה אינו להיט. זוהי אינה מוסיקה להורדות. בן יעקב מייצר פינה מוסיקלית חמה משלו לטקסט שמבקש להיות מולחן. ובמבחינה זו – יש לו פינה חמה.
