בין פה לשם

טוקה

מילים ולחן: טוקה. הפקה מוסיקלית: גיא אדריאן וטוקה
3/5

בין זה לבין זה. בין מחר לעכשיו, בין חלום למציאות, בין בורא לאדם, בין פה לשם. בין אתמול להיום. אוקיי: אבל מה בדיוק רצית לומר טוקה? אין בשיר שלך משפט אחד שלם. הניגוד כשלעצמו – אין בו שום תובנה. מקבלים את הטקסט בקצב מידטמפו, בישול לאונג' אמביינט יפה שבין בוסה קלילה לנגיעות אפרו קאריביות עם עיטורים אוריינטאליים. טוקה המוגדר בדפי היח"צ "גיטריסט, אמן אלקטרוני, די.ג''' – עלה על איזה משפט מוסיקלי והעשיר אותו במרקם צלילי שהוא תוצר של הקפדה על הפקה מוסיקלית, אבל כל  זה אינו יכול לשמש עלה תאנה לשיר חסר שדרה טקסטואלית, מושר בסתמיות שאנטיית. מה שנותר זה סוג של איזי ליסנינג אסתטי אבל נטול עומק.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מאחר ואנחנו מסכימים שהמוזיקה נהדרת.אעבור מיד לתוכן..
    הניגוד שעליו מדבר טוקה.הוא המציאות היומיומית שכולנו חווים מדי יום.בין עבר לעתיד.בינו לבינה.ובין כאן לשם.
    ניגודים שהזמן מצביע עליהם.וכאלה שמבדילים בין המינים.וניגודים שאפשר לראות רק בפרספקטיבה של מיקום.כל אלה משפיעים עלינו ועל ההויה היומיומית המורכבת מכל כך הרבה ניגודים.
    אז אם המבקר מכיר משפט או תובנה שיצליחו להסביר את הניגודים האלה ואיך אנחנו משתלבים בתוכם בצורה טובה יותר.נשמח לשמוע…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות