רביעי של המלכים. אחד הנמכרים הגדולים של 2008. להקה אמריקנית שהאנגלים התאהבו בה. האנשים מאחורי הרביעיה הם האחים פולוויל (Followill) – קלב (זמר) נתן (תופים) ג'ארד (בס) והדודן מת'יו פולווויל (גיטרה מובילה) סגנון שמוגדר "רוק דרומי" או "דיקסי רוק" (מוצאם מטנסי נשוויל) – רוק שמגיע מאותם אזורים שבהן צמחו להקות משפחתיות כמו האלמנס (Allmans) לייניירד סקייניירד (Lynyrd Skynyrd)   אז זה נכון שהצלילים האלה מזכירים מנין הגיעה החבורה, מצד שני, הם כותבים ועושים רוק מסוגה עילית, ולמי שזה אלבום ראשון של הלהקה, יקבל את התמצית המשובחת שלה,  חזרה מאוד אותנטית לרוק קלאסי אבל עם אלמנטים של אינדי רוק. האלבום הוא המשך של שני הקודמים Youth And Young Manhood, ו – Because Of The Times. אני שומע קול בלוזי צרחני משהו של קלב פולווויל הזמר והגיטריסט, עם אלמנטים של פוסט פאנק פשוט, ראשוני. הטקסטים דחוסים בכאב ובניכור:

Stranded in this spooky town,
Stop right this way and then the phone lines are down
Snow is crackling cold,
She took my heart, I think she took my soul
With the moon I run,
Far from the carnage of the fiery sun

תקוע בעיר רפאים/ עוצר בדרך וכל קווי הטלפון נפלו/ בשלג המקפיא/ היא לקחה את ליבי, למעשה  את נשמתי/רץ עם הירח/ הרחק מעבר לשדה הקטל של השמש הלוהטת"

והיחסים המבאסים, הקשים עם אישה מקבלים דיסטורשנים מכוסחים ב – Crawl.

You fault my pride
Don't ever need to 'pologize
As your lips unfold
Shaken purple from the cold

You better learn to crawl
You better learn to crawl
Before I walk away
Before I walk away

"פגעת בכבודי/ מעולם לא הרגשת צורך להתנצל  … מוטב שתלמדי לזחול לפני שאני מסתלק"

Sex on Fire – שיר על תענוגות הרגע המנצחים – נשמע רוק הרבה יותר מלודי קליט מהאחרים. אבל

עדין זה קאלב פולווויל – שמעניק את העומקים שלו גם לשיר היותר קליט-קליל.

But it's not forever
But it's just tonight
Oh we're still the greatest
The greatest
The greatest

ותקשיבו ל – Manhattan, I Want You, גם השיר שנקרא"17" – יש משהו ישיר, אותנטי וחזק באנרגיות הרוק ה"דרומי" הפשוט של "קינגס אוף ליאון" שמחזיר לך את האמון בז'אנר. גם את האהבה.