צעיר אנגלי, כולו 22, נשמע כמו פרנק סינטרה העתידי.  מי שהיה לאחרונה בלונדון יכול היה לתפוס את הזמר הסנסציוני הזה במועדון של רוני סקוט. אבל הנה אלבום שיבהיר במה מדובר. ג’מי פותח ב"מה כבר משנה יום". קול מיוחד, מגע חם, טכניקה של ענק ג’אז. בהמשך יבואו עוד כמה קאברים וגם שירים מקוריים. ההפתעה היא – בשלות  יחסית לגילו.  הוא מכסה את "שיר אשיר בגשם", "יכולתי לרקוד כול הלילה" וגם את "ווינד קרייס מרי" של ג’ימי הנדריקס והוא מתגלה כ"סטורי טלר" מיומן ב"טוונטיסמסינג". ג’אז מלודי, ידידותי מאוד, איזי ליסנינג אבל לא פשטני עם "יציאות" פאנקיות, ואינטימיות נוגעות ומגיעות  וגם סווינג סוחף ב"איי גט א קיק אאוט אופ יו".  לג’מי קולום יש את זה.