אהבתי את סי היימן לפני הרבה שנים, כאשר היא מילאה והטעינה משבצת של רוק נשי שחסר במחוזותינו. בשנים האחרונות התמסמסה. בזבזה פוטנציאל. בשיר הזה מנסה סי היימן להטעין מחדש מצברים. הטקסט – ניסיון להארה אישית באמצעות סיפור על יחסים. לא ברור מהטקסט מה היא באמת רוצה, כי מצד אחד היא כבר לא איתו, נמאס לה מהשקרים ומההבטחות, מחפשת להיות סגורה עם המוסיקה שלה בחדר, מצד שני היא עדיין רוצה שיאהב אותה. נו, אז מה? מה פיספסתי?

מוסיקלית, השיר מתפתח יפה. רוק מידטמפו שיקח לרחבת הריקודים, וזו סי היימן ששרה מבפנים, אבל עדיין לא שיר שמחזיר לסי היימן הרוקרית שהפעימה בימי "גיבור גדול". דני רופ? מה עושה כאן החזאי מערוץ 10? שאגיד שזה גימיק? האבא של. לא פעימה רוקיסטית מסייעת.