אני שומע שירים כאלה עשרים בחודש. על המשקל. שטנץ. חבל כי שי שרעבי יכול להגיע רחוק. חבל כי הוא מסתפק בחיקוי של החיקוי. חבל כי שירים כאלה לא יקנו לו יתרון על הסופרסטארים של הז'אנר. הדובר בשיר מחפש אהבה, לאהבה שלו אין גבולות והוא יראה לה שהיא הנסיכה שלו, רק אם היא תיתן. הכותבים מנסים להתיפייף על "אם בחוץ כבר קר…והחושך מלטף את הדממה" ולעומת ההתפייטות הזו – מגיעה שפה סבבה "אם תנסי אני מוכן להיות בקטע בעניין". מערבבים כל מיני קיטש ושפת רחוב, העיקר להגיע לצליל החפלאי הזה, עלי גיטרות, כינור ודרבוקה שממחזרים את הממוחזר. תמיר צור המעבד חוזר על שבלונות בומבסטיות בתזמור.גם הוא עובד על שבלונה של שיר שמחות להיטי קונבנציונאלי. אם שי שרעבי מעוניין להגיע עם הקול שלו למקומות מיוחדים יותר, שיבדל את עצמו. מה שבטוח: אלה לא החומרים שיעזרו לו במשימה.