אקרא לך

תמי ענבר

מילים ולחן: תמי ענבר. עיבודים והפקה מוסיקלית: אמיתי אשר.
3/5

לתמי ענבר קול נמוך, ייחודי. לא תמיד יש לבחון זמר או זמרת לפי טווח המנעד. יש קולות אלט בעלי גוון אחיד שלפעמים מצליחים לשדר תחושה, כמו בשיר הזה – תחושה שמעבירה דכדוך. האם זה מספיק?
"חיכיתי/כל כך הרבה/ וניסיתי/ לא לכאוב את זה/ בלילה שהכי קשה/ בחגים בחורף, לדקות/ אפשר לאבד את זה/ כשאני אראה אותך/ עומד מרחוק/אני אקרא לך לבוא/ אקרא לך לבוא".
למה מתכוונת הכותבת ב"את זה"? פעם בעבר, כשהייתי תלמיד, המורה לחיבור הייתה מעירה על צמד מילים כזה – "הסגנון מסורבל". הפעם אני נוטה להסכים עם המורה לספרות. לא לאבד את מה?  אני לא קונה יענו מסתורין, כששיר אינו מעביר סיפור. ובאמת, לא חייבים לסרבל כדי להיות נורא "מסתורים", אחרי הכל אין כאן ליריקה כזו גבוהה שדורשת את ה"את זה". מוסיקה: פתיחה – גיטרה אקוסטית מבטיחה. הטון הרך המאופק, המלנכולי, גם המנגינה והקצב המשתנה מצליחים להעביר איזושהי תחושה. אבל כנראה לא די בלהעביר תחושה, למי שחשב שהשאלה למה נותרה חסרת תשובה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות