עוד לא אהבתי די

בין השמשות

מילים ולחן: נעמי שמר עיבוד: בין השמשות. הפקה מוסיקלית: איתי זנגי
5/5

שירה: יוני גנוט, גיטרות: איתי זנגי, פסנתר וקלידים: בני וילנר. גיטרה בס: דן אקרט. תופים: יניב כהן.

כשבוחרים שיר לקאבר, יש לשאול – למה? למה "עוד לא אהבתי די". המאזין אמור לקבל את התשובה בביצוע עצמו. נתחיל בשיר עצמו:  שירה של נעמי שמר הוא  שיר על רצון למצות את החיים, וכמה שיותר – יותר טוב. מתברר בסופו של דבר, במשמעות אירונית, שיש סיבה מדוע "לא אהבתי די" – כי הדובר בשיר בררן. למרות "שאת פה ואת כל כך יפה/ ממך אני בורח כמו ממגפה".
דווקא מבחינה זו, האינטרפרטציה של יוני גנוט ובין השמשות – מיוחדת, לעומת הגרסאות המוכרות (יורם גאון, למשל) משום שהיא מתמודדת יותר לעומק עם המשמעויות הפנימיות של הטקסט – מין התבוננות פנימית. עד היום נדמה לי, הכרנו את השיר הזה כסוג עממי לשירה שמחה בציבור, והנה סוף סוף – החוויה הפרטית. לא הכי אהבתי את המעבר הרוקיסטי העמוס והרועש באמצע השיר. העיבוד האקוסטי בהחלט מתאים. האם רוק הוא מס שחייבים לשלם רק מפני שמדובר בלהקה?

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן