מה שנערות "סקאלה", בלגיות בנות שש עשרה, עשו לנירוונה, לרדיוהד, לפוליס, לדפש מוד, לגרבייג’ אינה שערורייה. מד אחים סטיג’ן וסטיבן קושני עיבדו רוק לקלאסי, הקליטו את הבנות חי בליווי פסנתר, וזה יוצא נקי וטהור ושמיימי. מישהו מהאחים אמר: "בסופו של דבר אין שוני בין ברהמס לרדיוהד, כי מדובר במוסיקה". הבה לא ניסחפה, אבל כשהמלודיה חזקה, ניתן להעניק לה מגע קולי מעודן. הכל תלוי בעיבוד, והעיבודים ל CREEP- או ל"מאסקל מיוזאום" של "מיוז" הופכים את שירתן למצוינת. בין ובין נכנס קולו הרומנטי הגבוה של ג’אספר סטיבן לינק בסולו על טראנס ד’ארבי ובביצוע מדהים של "חיים על המאדים" לדיוויד בואי. אבל מה זה שייך לכאן?