ההופעה

מדלן פיירו

המשכן לאומנויות הבמה ת"א
4/5

You know I get so blue
And I go down like a deep sea diver,
out like a Coltrane tenor-man,
Lost like a Chinese war baby ? (gone, gone, gone!)
Blewed like a Mississippi sharecropper,
screwed like a high-school cheerleader,
Tattooed like a popeyed sailorman ? (מתוך You Can’t Do Me)

מדלן פירו מחלקת את השירים של הערב ל"עצובים" ול"שמחים". ה – blue וה – happy. בשניהם אגב, היא מצוינת, הגם שלעיתים העדפתי את הסווינג של ה"שמחים", בהם ההרכב שלה מחליף הילוך. ויש לה הרכב – שכל זמרת בלוז, ג'אז יכולה לאחל לעצמה.
ההופעה במשכן אישרה את מה שידענו מהקשבה לשלושת האלבומים, במיוחד ל- Bare Bones, האחרון ,שהוציאה מאז 1996.
מדלן שרה מסוגנן, מאופק עד מעודן. היא באמת  אינה צריכה לספר בדיחות. ("הסיבה שאני לא מדברת הרבה בין השירים היא בגלל שאני גרועה בלספר בדיחות") היא טובה מאוד בדבר שלשמו התכנסנו.
פירו היא הקול הנשי בג'אז -בלוז בשנתיים-שלוש האחרונות. אלבומה השלישי מציג את התפתחותה – לראשונה כיוצרת מבצעת. הטקסטים נטולי יומרות. כנים ואמיתיים, מראים היכולת שלה לדייק בניסוח תחושותיה. פירו שרה לאיש שאיתה – אבד את כל מה שיש לך אבל אם את מאבד אותי – אני חייבת להינצל (I Must Be Saved) בלדה שהיא שרה ברוך נפלא.
הקול, הפיסוק הזה, ההגשה הם מהסוג שזמרות גדולות ניחנו בהם, כמובן בחיבור אופטימאלי להרכב נגנים שמעניק לה מינונים מדויקים בסגנון ג'אז-בלוז. ארבעת נגניה (ביניהם ברק מורי הישראלי בבאס) נבחרו מבחינה זו כמעט בצורה מתמטית.
היא שרה יפהפה בצרפתית את J'ai Deux Amour המוכר מג'וזפין בייקר, אתYou’re Gonna Make Me Lonesome של בוב דילן. פרשנות בלוזית מופלאה ל – Dance Me To The End של ליאונרד כהן, וכמובן מבחר משיריה. מיוחדת באימפרוביזציה שלה, בתערובת של ג'אז קלאסי ובלוז, בקול הזה – שכמעט נדוש לומר – מזכיר כל-כך את בילי הולידיי, גם את ג'וזפין בייקר, אפילו, תרצו, אדית פיאף. קול חם, גמיש מאוד, פרייזינג יפהפה.
מדלן שרה: Instead of feeling bad, be glad you got somewhere to go, בלוז מקורי שלה. ועוד שיר מצוין שציטטנו בפתיחה: 'You Can't Do Me' בסגנון פאנקיי שהיא כתבה במשותף עם לארי קליין, מי שהפיק את אלבומה האחרון ועם וולטר בקר מ – Steely Dan.
בסוף הערב, מאחורי הקלעים, ענתה לי מדלן על שאלה, שבטוח שאלו אותה יותר מאלף פעמים.
"זה לא אני שצריכה להגדיר את סגנוני אבל אם כבר שאלת אם אני זמרת ג'אז, בלוז או סינגר-סונגרייטרית – הייתי בוחרת בבלוז".  מתאים לה. מתאים לנו. היא הליידי-סינגס-בלוז של תקופתנו.

נגנים: גרי ורסצ'ה – קלידים, פט ברגסון גיטרה, דרן בקט תופים, ברק מורי – באס.

מדלן פיירו קטעים מההופעה

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן