להיטי העיר תל-אביב בעריכת סאבלימינל

אני תל-אביבי

תאקט
3/5

סאבלימינל על תקן מנכ"ל תאקט – אדריכלי היפ הופ ישראלי ממשיך לחזק המותג. חלק מזה להיות מעורב בכל מה שקורה. כמי שנולד בעיר (13.11.79) חשב סאבלימינל: לא יכול להיות שאירוע כמו 100 שנה לעיר יעבור מבחינתי בשקט. סאבלימנל – אמן מעורב. אוהב תאריכים, מרגיש "ממלכתי", פטריוט לא רק תל-אביבי. ב"בת 60" הוא חבר להגבעטרון בהצדעה לשישים שנות מדינה.

שיתף פעולה גם עם השירותרום, עם עמותת "אור ירוק" ("יותר מזה אנחנו לא צריכים"), קק"ל, משרד החינוך ("אתה חזק"), ו"האח הגדול" (,תיזהר ממנה"). הקליט את  "אדון עולם"  עם הכנרת מירי בן-ארי ליום השואה לפני כמה שנים, בחסות מוסד "יד-ושם". ועכשיו:  תל-אביב. האם אפשר להכתיר את סאבלימינל כאמן הכי מעורב בארץ?

 

האוסף הזה כולל שירים של קולגות מסצנת ההיפ הופ והלייבל משפחת תאקט ביניהם מטרו, שי 360, הצל, סיוון, צ'ולו, פישי הגדול, כהן את מושון ואורטגה, לצד קלאסיקות עבריות של אמנים שונים  אלונה דניאל ("על גגות תל אביב"), אסתר שמיר ("במקום הכי נמוך בתל אביב"), דני רובס ("לא נרדמת תל אביב"), אסף אמדורסקי ("אל תעזבי את תל אביב"), שוטי הנבואה – "מה ביפו", שלמה גרוניך ("סימפטיה"), סי היימן ("גרפיטי תל אביב 89'") שיר של שמעון פרס "בתל-אביב הייתי נער" למוסיקה נוסטלגית של קובי אושרת ובביצוע אריק סיני.

הפתיחה היא היפ הופ כבד של DJ Braindead, פוזה עתירת פעלולים, "חי בגדול" של הסאב. סאבלימינל הוא כבר קוסמופוליטן. יענו, משחק אותה הראפר של העולם הגדול, שיר לכל עת, הפקה למימדיו. וכשצריך שיר לתל-אביב – יש שיר לתל-אביב. הוא יכניס אתכם לעיר באנגלית בהצלפות אלקטרוניות יערבב עברית בדאווין לא קטן כמו מלך העיר. משחרר כוחנית קלישאה כמו "כי בעיר הגדולה חיים בגדול", מתבל מילים כמו "לייפסטייל" וגם מפרגן לעיר.

הטיול שסאבלימנל מציע לנו בתל-אביב מסתמן כאיזו פרודיה על האיש. אישית, אינני מאמין לדאווין, לפרודוקט של המפעל ששמו סאבלימינל. האיש מתחיל להסתמן כיצרן, שזה בסדר גמור, כי כמה יצרני היפ הופ מקצוענים יש כאן. והוא מקצוען.  "מי זה" עם שי 360 שמארח את סאבלימנל ומייקל הרפז הוא להיט היפ הופ מקומי טוב. "תל –אביבי" של מטרו של דן "מטרו" פרבר הוא ניסיון להיות הכי גרובי, מגניבי, בזריקות של Dizzy, ראש קטן על הבר התל-אביב. In Tel Aviv  סאבלימינל מארח את הצל וייקלף ז'אן הוא קטע דאנס מעורב ים-תיכוני – היפ מהוקצע מצוין לרחבות. 

האוסף הוא מין שבאינו מינו,  נטול קונספט מוסיקלי, שירים שתל-אביב איכשהו קיימת בהם. למה לא לעשות דיסק שכולו היפ הופ וראפ על העיר הגדולה? יכול היה להיות "מגניבי" בסלנג של מטרו.

אבל המעורבות של סאבלימינל גורמת לו להתיישר גם על מוסיקה שאינה בהכרח הקאפ אופ קופי שלו. מה לראפר ולשיר כמו  'במקום הכי נמוך בתל אביב' של אסתר שמיר? אבל כשעורכים אוסף שמחייב להיות צמודים למטרה, לומדים להתאהב גם במה שלא רק שלא היית מאוהב, אלא במוסיקה שבחיים לא היית מגיע אליה.

לעצם העניין. שירים שראוי לכנס לאוסף כלשהו, תל-אביב או משהו אחר – "אל תעזבי את תל-אביב" של מיקי שביב בביצוע בלוז-מלנכולי של אסף אמדורסקי. "גרפיטי ת"א 89" עם סי היימן – רוק ישראלי אותנטי מרטיט.  קוריוז: "אני לא מפסיק" עם נייג'ל האדמור. מיותר: "זוהי יפו" של אבי טולדנו. נוסטלגיה נחמדה, אבל תקוע כאן.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות