קומוניקטיבי

נינט טייב

הליקון
5/5

עיבודים והפקה מוסיקלית: ברוך בן יצחק, נינט טייב, מרק לזר, איסר טננבאום.

 

 סופרלטיבים?  למשל: הרוק הנשי הכי אמיץ שנעשה כאן בשנים האחרונות בעברית. או: אחת מהפקות הרוק היותר מלוטשות ומדויקות ששמעתי לאחרונה במוסיקה המקומית.

סופרלטיבים הם סוג של התחמקות מדיון פרטני. אתה מעיף משפט, ושהקוראים יתבייתו עליו. יסכימו או לא.

אבל למה לא כשזה מגיע. בשורה התחתונה:  נינט טייב יצרה רוק אותנטי של אמירה אישית נוקבת, כואבת, של היא-מול-עצמה, של היא מול העולם הסובב הפוגע, של רצון לברוח, של מי-אני-מאין-אני-באה-מה-אני-רוצה-מעצמי. של אני לא מפחדת לעשות מה-בראש. של אני יוצרת מוסיקה, ואתם יכולים לאהוב או לשנוא. של אני עשיתי את מה שהכי בא לי לעשות. של – זו אני.

לא לשוא היא חברה למוסיקה של הרוקפורים ברוך בן יצחק, מרק לזר ואיסר טננבאום. הצליל של החבורה הזו, העיבודים לצ'לו (מאיה בלזיצמן) הם חלק אינטגראלי מהקונטקסט שלה. נינט מצאה את הגוון-ממד המוסיקלי התואמים את המהות האומנותית שלה, נכון לעכשיו.

אלבום שיוצא מסערת נפש ומגיע אל שקט טעון, מערבולת של תחושות שמגיעה ממצוקות נפש.

אמיץ – כי זה אלבום שבו נינט מנסה ללכת עם האמת שלה כמה שיותר מדויק מבחינתה   "רוצה לרגע להיות מישהו אחר, בלי לנסות להבין את העולם". השיר "מדברים" הוא מונולוג מלנכולי בלחן נוגה יפה, טון (לעיתים סרקסטי) ועיבוד שמעצימים את תחושת הצער שבהעדפת השתיקה. לחן שמאפשר לנינט לבטא תחושות.  והתחושות – אמת.

הטן הדרמטי המהורהר הזה שמגיע כמונולוג בשיר "שלווה" – "לאט תצעדי בראש מורם/ אל תפחדי לצעוק לכולם/ לא תקחו לי את השלווה שלי לעולם"…  העיבוד מעניק רובד הזוי משהו. המעבר לרוק גיטרות חשמלי מדויק, ונינט מצליחה לחלק נכון את האנרגיות הקוליות מסערה ועד לשלווה.

גם השיר "אולי בחגים" – העוסק בפחדים, משקף את נינט של האלבום החדש: נינט מתייחסת לפחדים בתקופת החגים, כי כולם ממתינים לחגים כמועד טוב, אולם רבים סובלים בתקופתם ונכנסים לטראומות נפשיות. על התמודדות עם הפחד באמצעות אהבתו. המוסיקה מאופקת, טון נוגה שמגיע ממקומות של דכדוך, של כאב, שיר בקצב איטי, בעיבוד רוק קלאסי לחשמליות ולכלי מיתר שמוסיף שכבה של קדרות.

"כך היה תמיד" – קברט רוק בשילוב של צ'לו וגיטרות. כמעט לוחשת בפתיחה, שרה אל "מישהי" על היחסים המעורערים "איתה", מה שיכול להתפרש כדיבור ל"אני האחר" שלה – "היו לך נטיות לפתח אשליות" ו"ומול כולם את המלכה/ תמיד היית החזקה/ אפילו ביום ההוא כשרצית לבכות/ פניך אצילות/ "עינייך טובעות/ אל תוך קרקעית ים יגונך/ העיקר תמשיכי לחייך" – דרמה אישית מושרת כואב-סוער סרקסטי, בטון טירופי של זעקה וצחוק  (ה"טי-די-די-די-די-לי-די-די") בעיבוד סהרורי.

"פרח" –  על פרח בודד על ההר הכי גבוה שיש – מטפורה על האינדיווידואליות שלה –  ל"כמה רגעים" אפילו נחמדה ונעימה אבל מאוד לא נעימה,  כשאנשים שלא ידעו לקבל "ירו בך". רוק ישיר מחוספס, גיטרות שטוענות את הכאב בעוצמה.

"כדור פורח" – התשוקה לשקט, הבדידות כחברה הטובה ביותר, שיר מינורי, שקט מדומה שמאחוריו  כאב עמוק. ניסיון להרגעה עצמית. עיבוד אקוסטי עדין. נינט כאן באמת עם עצמה. מרוגשת, מרגשת.

ומהשקט אל הסערה של "כלב" – שרה על תוצאות נטישתו של מי שהיה איתה. הפעם היא מוחצנת עד הסוף. "בכל פינה השארת דמעה" ו"איך לא אמרת שלום". רוק חסר פשרות. תזזיתי. רוקפור במיטבה, צלילי גיטרות של מיומנות, של המצאה. של אינטראקציה עם הטקסט והזמרת. ונינט – בגדולתה. רוקרית שיודעת ללחוץ על הדוושה, לשנות טונים, לחלק אנרגיות. להיות דרמטית.

"יקינטון" – חבירה לטקסט של לאה גולדברג"לו היה לי מקום/ בין שבילים ועפר/ הייתי רוקמת חלום/ אני הייתי מחביאה שם אוצר" על הניסיון לברוח "כמה שיותר קרוב אלי" – עיבוד של רוק אקוסטי מיוחד כולל אזכור המלודיה של השיר במקור.  ממלאת את השיר באמת הפנימית שלה. מקסים.

"בשקט הזה"  ללחנה של מארינה מקסימיליאן בלומין ובדואט איתה –  שיר אהבה שמגיע מעולם אחר של השקט – "אין מנגינה יפה יותר מהשקט הזה"… באמת מנגינה יפה שלוקחת אל דמיון שממריא למחוזות הזויים מרהיבים, והשתיים מתענגות על  המחוזות האלה בהרמוניה קסומה.

"שני מעברים" על מה שמפריד בינה לבין התום והחופש  הנכספים שלה – ומצד שני – ניכור של הסביבה למאווייה – אין מי שיציל, אין מי שיושיט יד.

נינט בחרה לסיים בשיר כאב דרמטי נוגה שמדבר על שקיעה ומים עכורים. המנגינה, העיבוד תומכים בתחושת הדכדוך הנוראה.

אם לחזור לשורת הפתיחה – "הרוק הנשי הכי אמיץ שנעשה כאן", אז לסיים ככה אלבום – בטון מופנם-טעון-כואב ונוגה – זה תעוזה של ממש. שורה תחתונה? כבר אמרנו.
שאסיים בסופרלטיבים? ריגושים – המון. אמת? – אבסולוטית. מוסיקה וביצועים – עוצמה, דימיון, איכות צרופה. נינט החדשה, המסעירה.

 

 

 נינט טייב – ראיון מיוחד לקראת צאת הדיסק

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

36 תגובות

  1. יוסי, קלעת בול בכל משפט, בכל ניתוח, בכל תיאור. קראת את מחשבותיי.

    זה אחד האלבומים הכי עוצמתיים ומרגשים ששמעתי מעודי, לא רק של אומן ישראלי, אלא בכלל.

    קוראת את מילותיך בשקיקה וחוזרת לשמוע את "קומוניקטיבי" ב-repeat.

  2. בהחלט אלבום שמהווה קליימקס אחרי קליימקס. אני רק מקווה שהיא לא הגיעה לשיאה מוקדם מדי 😉
    הרי ממי אפשר להתקדם אחרי רוקפור?!

  3. מדהים!
    אני אוהבת כל כך לקרוא את הביקורות שלך.
    אחד המבקרים היחידים שכותב באמת על מה שמושמע באלבום, ולא מה שמושמע סביבו!

    תמשיך לעשות את עבודתך נאמנה למוסיקה והתרבות הישראלית!

    שמעתי את האלבום הזה והוא מעולה מעולה מעולה! 5 כוכבים ומעלה!

  4. יוסי פעם ממש קראתי אותך תיכף אחרי יציאת כל דיסק שעניין אותי. תגיד לי אתה שפוי? מה כל כך טוב בדיסק הזה. אודה, שמעתי רק את ארבעת הסינגלים שיצאו, ומהם לא התרשמתי כלל וכלל. על מה אתה מבלבל את המוח הרוק הכי נועז ועוד כהנה נעליים וגרביים? אדוני, אקרא אותך שוב לכשתשוב לכדור הארץ.

  5. חחח ל-5
    כדור הארץ קורא לחרסונסקי, עבור!
    קצת הרבה נסחף האדון המבקר ואולי בגלל זה הוא בבלוג ולא בעיתונות.

  6. ואתם אנשים הזויים ובגלל זה אתם בטוקבקים 😉
    דיסק מעולה, ממליץ לכם להקשיב יותר מאפס הפעמים שהקשבתי לו עד עתה וברוב חוצפתכם הגבתם בגנותו.
    רעיון מפגר לכשעצמו

  7. נינט רק הולכת ומשתפרת 🙂
    הדיסק מעולה !!
    אני פשוט אוהב את נינט של ההווה ! 🙂

  8. קניתי עכשיו את הדיסק ויש לי רק דבר אחד לומר: ואוווווו!
    פשוט ואווו של דיסק.
    מאוד מפתיע, מאוד מרגש, מאוד בועט.
    כל הכבוד לנינט, אני מורידה בפניה את הכובע.

  9. קניתי את האלבום והתענגתי על כל רגע!
    עבדים,שלווה,פרח,כלב,אם אני אלך, מדברים ויקינטון עושים את האלבום כולו.
    הדואט עם מרינה והרצועה האחרונה – רק נחמד+
    כי בכל זאת זה אלבום ארוך של 53 דק' לערך.
    אהבתי נינט,באמת כל הכבוד!

  10. מר חרסונסקי הנכבד, האם סר ממך כל חוש שיפוט בראותך את הגב' המהוללת? אמן שהקהל לא מזיז לו הוא לא אמן אמיתי. אמן יוצר בשביל עצמו אבל גם בשביל הקהל. בדיוק כמו שעיתונאי ללא עיתון ועיתון ללא קוראים לא נחשב. נינט היא זמרת עם 10 מעריצים המציפים את הרשת בטוקבקים. זהו. אז שכחתי… גם אתה סוג של מעריץ שרוף. אני לא מאמין לה בשיט. כולה זיוף ושקר. מעניין איך תרגיש כשתחשף התרמית שלה.. מה אז תגיד? איזה תירוץ ההולגרמה הריקה מתוכן תמציא…ביום שתמכור 100 כרטיסים להופעה או תמלא אולמון קטן בלבד אפשר להגיד שהיא אמן. איך אפשר לשיר שירים כאלו ולהתחבר לפחדים ולחרדות כאשר אתה גר בדירה של 3000 דולר לחודש וחייך סרים מכל דאגה מלבד דאגת הפרסום האישי? משהו כאן מזוייף עד הקצה..

  11. חרסונסקי, מה עם איזה גילוי נאות, ר"ל שאתה מבקר הבית של "טדי עלוקות בע"מ", אתה כל כך צפוי.
    נינט לא זמרת ולא נעליים ואפילו לא גרביים…מקסימום… יחפה וגם זה היה אחרי שטמירה קנתה לה את אביב גפן. כעת טמירה קנתה לה את רוקפור וכנראה גם אותך!

  12. מר חרסונסקי, אתה כל כך פאתטי, אדם מבוגר בגילך מנתח טקסטים עלובים של בחורה עילגת ומביכה, ברמה הכי נמוכה שיש. אין לך מה לעשות?!

  13. או.קיי, לנערת הקרחת יש גב חזק וממון בדמות "טדי הפקות", מבקרי מוסיקה משתפכים, תקשורת מתמסרת, יחסי ציבור אגרסיביים וכיו"ב. א ב ל כל זה לא שווה כלום כי מעולם לא היה לה קהל, אין לה קהל ולא יהיה לה קהל ולכן לוח ההופעות שלה ר י ק, ולכן היא נוהגת להתעלק על אמנים אחרים ולהתארח בהופעותיהם. לנינט אין ביקוש, אין מעריצים ואין הופעות. יש לה רק את התקשורת שבמשך שנים יצרה נרטיב שקרי כאילו מדובר באיזה כוכבת נערצת ומצליחה. לא דובים ולא זבובים. ראינו מה קרה בפסטיסל ערד כשדחפו לה הופעה בכוח בין עברי לידר לבין אביב גפן ושלום חנוך. את קריאות הבוז היא הרוויחה ביושר. הרי לא היו מעזים לפתוח קופות להופעה שלה לבד כי פשוט אף אחד לא היה קונה כרטיס. אז מה עושים? תופסים טרמפ על אמנים וותיקים שכן מוכרים כרטיסים. הכי מצחיק אותי שאומרים שהקהל שלה נטש אותה בעקבות שינוי הסגנון, איזה בולשיט, למה היה לה פעם קהל?! למה היא מילאה פעם אולמות?! הכל שקר, הכל פיקציה מבית טמירה ירדני והתקשורת האינפנטילית. את קפה ביאליק היא לא מסוגלת למלא. התקשורת נותנת לה תשומת לב כאילו היא איזו זמרת מבוקשת ומצליחה כשבפועל מדובר בכישלון חרוץ. אין מה לעשות, עם עובדות לא ניתן להתווכח. אז שלא יעבדו עליכם.

  14. "נינט טייב יצרה רוק אותנטי של אמירה אישית נוקבת, כואבת"
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
    מזמן לא צחקתי כל כך… חחחחחחחח

  15. ל13-14-15-16

    אם אינך אותו כותב, אז במהות הינך אותו כותב – יצור המונע משנאה, שפרט להשמצות אין לו שום תובנה אומנותית להציע ומונע בעיקר מיצרים של איבה ושטנה. ספק אם בכלל האזין לדיסק.

  16. ל13 ו16 האינפנטילים, קהל תמיד היה לנינט!חצופים!
    תרמית?!על מה אתם מדברים?!
    סיבוב ההופעות עם האלבום הראשון כלל 80 הופעות באולמות גדולים ברחבי הארץ, היכלי תרבות, תיאטרון נוגה, זאפה ת"א.אחרי כן, המופע שונה, העיבודים בו שונו, הפכו יותר קשים לשמיעה כי כבר אז נינט החליטה להתנסות במועדוני רוק רציניים(הסבב במועדוני הרוק והאולמות הגדולים מתועד ברובו ביוטיוב).הסבב הזה מן הסתם לא היה מוצלח מהסיבה הפשוטה שכבר אז הקהל העממי נטש וטען"היא השתנתה, משהו קרה".נינט חרשה וחורשת בהופעות את הארץ עם סגנון חזק במועדוני רוק וכמו שזה נראה בהופעת הבכורה שלה בבארבי(500 איש קנו כרטיס), בהופעה בעפולה ובקריית אונו היא אפילו כבר הצליחה
    לסחוף אחריה קהל שונה.אני מסתכל על הקהל ורואה פריקים, תל אביביים רציניים, קהל קשוח שפשוט נהנה מהמוסיקה החדשה שלה ואפילו שר איתה את כל מילות שלושת הסינגלים הראשונים מהאלבום.
    הקהל שלה הוא ממש לא 10 מעריצים בפורום הרשמי(אם כבר הוא כולל 50 משתמשים קבועים ו50 נוספים לערך שנכנסים להתעדכן אחת למס' שבועות.
    ילדות קטנות כמעט ולא נשארו.
    קניתי את הדיסק והוא מצויין, אני ממליץ בחום לקנות ולהאזין כי באמת נולדת לנו כאן יוצרת מוכשרת.
    נינט היא מזמן תופעה מפלצתית שלא באשמתה, כל היחסי ציבור והכתבות הצהובות רק הורסים לה.
    אבל הרוב הגדול של הביקורות מהללות את האלבום והמלעיזים מוזמנים לבחור בין להתפוצץ משנאת חינם וקנאה לבין באמת לשבת ולהקשיב למישהי שהגיעה לפסגה וגילתה שלא כל הנוצץ זהב, חתכה והלכה נגד הזרם. תאהבו או תקפצו לה.

  17. ל19 אתה חי בסרט, את נוגה בבכורה היא לא הייתה מצליחה למלא אם לא הסלבס שבאו. בתיאטרון ירושלים הייתי בעצמי וראיתי את המחצית האחורית של האולם ריקה.
    על איזה 80 הופעות אתה מבלבל את המוח. היו לה 4 גדולות ואח"כ את בית קשת היא לא הצליחה למלא.
    והייתי שם בכולם. אהבתי מאוד את הדיסק הראשון. זה שכולכם אהבתם ורק עכשיו כששינתה פאזה החלטתם לקטול. צבועים אחד אחד.

  18. למערכת האתר,18. אם היה לי ספק לרגע מהי עמדתך כלפי נינט הרי התגובה שלך היא התגובה המתנשאת האופיינית לאלו שנשבו בזיוף. חבל. שוב אני חוזר ואומר – איך אפשר לשיר שירים כאלו ולכתוב בכלל כאשר אתה מתגורר בבניין יוקרה, חי חיי מלך ללא כל חשבון, חשבון הוצאות פתוח והקצבות הפקה ללא גבול. האם אי פעם חוותה מצוקה מלבד מצוקת הזרקורים? האם אי פעם הרגישה מה זה רעב? מה זה חרדה? מה זה פחד קיומי אמיתי? לא ולא ומתוך שכך אין היא יכולה לכתוב דברים כאלו שרמתם אגב נמוכה מאוד (כשל נערה מתבגרת). זה הזיוף הגדול של המותג נינט היא לא אמיתית אלא יציר כפיה של התקשורת שמערכת האתר הינה חלק נכבד ממנה ומהווה כלי שרת בידי טדי הפקות ואומניה.
    מצטער חרסונסקי, איבדת קרדיט עצום כעיתונאי מבקר בעל דעות עצמאיות. נשבית גם בזיוף ובהולגרמה. תחשוב על זה היטב.

  19. לכל האינפנטלים הלוקים בחוסר אינטיליגניציה כללית ואינטיליגנציה רגשית בפרט; התעוזה שלכם להתיימר ולהגיד שנינט לא סבלה בחיים שלה ושנינט לא יודעת מה הוא כאב היא פשוט יומרה מגוחכת ומעוררת רחמים. הרי מאין לכם מה עבר על הבחורה? אתם בכלל מכירים אותה? יודעים מה קרה לה בילדות? גם ראשי ממשלות והאנשים הכי עשירים בעולם יכולים לספר לכם דיכאון מהו. רגשות זהו דבר אוניברסלי- לא מגודר לפי גזע, דת, מין, מצב כלכלי, סוג מכונית. יודה לוי והג'יפ שבו היא נוהגת לא מבטיחים לה אושר תמידי ואפילו לא חלקי.
    את ניתוחי הפסיכולוגיה בשקל , שמרו לעצמכם, לא באמת רלוונטי ואת האמת – גם לא מעניין אף אחד!
    מאוד משעשע איך תמיד יש את אותם אנשים ששונאים את נינט בדם, אבל יושבים ומשקיעים מזמנם כדי להגיב על פוסטים בנושא.

    הדיסק מצויין, דיסק רוק משובח לא נופל מהדיסק המצויין של אביב גד'ג. כן, הזכרתי את נינט ואביב גדג' באותו משפט. אתם יכולים להפסיק להחנק, בעצם, תמשיכו לחנק עם השנאה שלכם.

    שבת שלום.

  20. כל האמור בתגובה 16 הוא אמת לאמיתה. גם בתגובות 20 ו-21 ישנן אבחנות מדוייקות. כל האמור בתגובה 19 הוא סיפורי בדים. עלק נינט הופיעה בהיכלי תרבות, נו באמת?! לא היה ולא נברא. בצוותא היא מעולם לא הופיעה. אני חוזר שנית, נערת הקרחת היא בועה תקשורתית, לא זמרת ולא נעליים ואפילו לא גרביים מקסימום… יחפה… שבעבר התחברה (באופן מלאכותי כמובן) לאביב גפן תמורת אתנן כספי שמן מאת טמירה ירדני, הוציאה דיסק כושל ויצאה ל"סיבוב הופעות" יומרני שנפסק מהר מאוד עקב חוסר ביקוש מצד הקהל. בתקשורת היא קשקשה משהו על הרצון לעבור ממופעים באולמות גדולים (כאילו שבאמת היו לה הופעות) למופעים אינטימיים באולמות קטנים. אלא שגם במועדונים הקטנים לא הלך לה, (מי בדיוק אמור לבוא לראות ולשמוע את הצווחנית האיומה הזאת?!) וכך היא הפכה למתעלקת סדרתית. היא החלה "להתארח" בהופעות של אמנים שכן מצליחים למכור כרטיסים, כגון: עברי לידר, יוני בלוך, שי גבסו, גבע אלון, שלום חנוך, רמי קליינשטיין, תיסלם, מרינה מקסימיליאן בלומין, רוקפור ועוד ועוד. אין לדבר הזה אח ורע.
    גם כעת לאחר הופעת הבכורה (שהקהל בה היה מורכב מסלבס) אין לה רשימת הופעות נוספות כמו שנהוג אצל אמנים רגילים אחרי הופעת בכורה. ולמה אין? כי אין ביקוש, אין קהל, אין מעריצים.
    לגבי תגובה 18 , איני מונע משנאה אלא מרצון לחשוף את האמת גם כשהיא כואבת למאן דהו. כנראה שבמקרה דנן האמת הזאת כואבת גם למר חרסונסקי, מעניין למה…

  21. לאדון מ-23. לכל הקישקושי ביצים שכתבת אין שום רלוונטיות לנושא הפוסט של מר חרסונסקי – הדיסק החדש של נינט. את כל הסיפורי סבתא שלך, אתה יכול לשמור לעצמך, לא באמת מעניין. "נערת הקרחת", כפי שכנית אותה, הצליחה ליצור דיסק רוק מופתי. דיסק משובח עם מוזיקה טובה בהרבה מרוקיסטים מאגניבים אחרים שבטח אתה וחברייך הפלצנים אוהבים להלל.
    אתה לא אוהב – אל תאהב, אך אנא ממך, תחסוך מאיתנו את השנאה היוקדת הזאת. אפשר לחשוב שגברת טייב פגעה בך באופן אישי.

  22. לגברת מ-24 :

    1. מה שאת מכנה סיפורי סבתא הם דברי אמת. אמת פשוטה גם אם אינה נעימה.

    2. "הצליחה ליצור דיסק רוק מופתי" כך כתבת, מה את רצינית? ומה בדיוק חלקה ביצירת המופת הזו? אז אני אומר לך- טקסטים מביכים וגרועים במיוחד שלא מעידים על שמץ של כישרון כתיבה, נהפוך הוא. מבלי להכיר אותך אני משוכנע ב-100% שטקסטים ברמה הזאת גם את יכולה ליצור ובקלות. ובכן, מה שמפריד בינך לבין הוצאת "דיסק רוק מופתי" הוא…כסף!!!!!!!! (כי בטח יש לך גם קול סביר, כמו שאמר סרג'יו קונסטנסה ב"גבעת חלפון": "כל בחורה היא זמרת")
    בכסף את יכולה לקנות איזו חבורת נגנים שרק תרצי שילחינו ויעבדו את יצירותייך וזהו. מכאן והלאה תקראי לעצמך אמנית.

    3. לסיום: לדחוף את נינט להופעה בין עברי לידר לאביב גפן ושלום חנוך זה לתפוס טרמפ. זאת ציניות.

    להכניס את נינט כמועמדת לאם. טי וי. עם אסף אמדורסקי, אסף אבידן ואינפקטד משרום זה מגוחך ומעצבן. זאת הידחפות. זה קשרים. זאת ציניות.

    ללמוד לפרוט שניים שלושה אקורדים ולעמוד על במה עם גיטרה, זה מעורר גיחוך. זה חוסר מודעות עצמית. וזה, מה לעשות, מזמין "ירידות".

    ביקורת מושחזת ועוקצנית על הקריירה התקשורתית הענפה של נינט אין פירושה שנאה. לעג וסרקזם אינם מעידים בהכרח על שנאה וצריך לדעת להתמודד עימם. לא בכדי על כל ידיעה שמתפרסמת ברשת על נינט מעל 80% מהטוקבקים הם שליליים. את הלעג והגיחוך כמו גם את שריקות הבוז בערד היא הרוויחה ביושר, בהתנהלותה הפתטית לאורך שנים.
    בעיניי נינט היא בחורה חסרת ביטחון, מלאת רגשי נחיתות, מזויפת, מלאכותית ומביכה ביותר שבסה"כ עומדת לרשותה מכונת הנשמה מלאכותית בדמות "טדי הפ

  23. לגברת מ-24 תגובה 25 נקטעה, הנה ההמשך (אני מנסה לשחזר מה כתבתי): ….. בדמות "טדי הפקות" שכבר שנים משאירה אותה בתודעה על כלום. יש בלי סוף זמרות צעירות ויוצרות אמיתיות פי מיליון יותר מוכשרות מנינט שלעולם לא יקבלו חשיפה. כי שם המשחק הוא כסף, קשרים ויחסי ציבור. אה וגם שם ייחודי, איפור מחמיא ובן זוג סלב גם יכולים לעזור.

    אז מה את אומרת, אולי בכל זאת יש אמת בדבריי, גם אם הם אינם רלוונטים, לדברייך, לפוסט שלעיל.

    צר לי על החפירה אבל ככה יצא.

    כל טוב ושבת שלום!

  24. אלוהים יודע למה כל החפירה הזאת רלוונטית. נינט מצליחה היום בזכות עצמה ובזכות הכישרון שלה, לא בגלל יחסי הציבור והמכונה המשומנת שעומדת מאחוריה. ועומדת שלא תבינו לא נכון. יש המון אנשים מוכשרים יותר ויש גם המון אנשים מוכשרים פחות, זה רלוונטי?! ממש לא.
    נינט הוציאה דיסק מעולה, ואנחנו כרגע מדברים עליו. תמסור לכל החברים והחברות שלך שיום יבוא וגם הם יזכו להערכה בזכות הדרך הקשה וההתמדה. כזאת שגם נינט עכשיו יכולה להגיד בפה מלא שהיא עברה. לא עוד כוכבת אינסטנס, אלא כוכבת איסטניסית. טעם משובח ויכולת ליצור מהבטן ובצורה יותר מטובה. האנטגוניזם שנינט יוצרת אצלך רק משום שיש אנשים אחרים שלא מקבלים את אותה כמות פרסום היא פתאטית ואינפנטילית בעיניי. לא ככה?
    בקיצור, תקשיבו לו כמה פעמים אולי תאהבו. ואולי לא ("וזה בסדר").

  25. טוב ככה קניתי את הדיסק,היום בצהרים והקשבתי לו משהו כמו 6 שעות רצופות . בהתחלה קצת קשה להבין אבל בשמיעה שנייה מבינים שזה היצירה הכי יפה פה מאז חתונה לבנה של שלום חנוך. אז ככה מומלץ בחום שירים בדהים במיוחד "פרח " ",עבדים"," בשקט הזה" וכמובן שאין כמו ה"כלה".ניט את מדהימה וסוף סוף את עושה את האמת שלך תמשיכי רק בדרך הזאת ותאמיני לי שהקהל יאהב את זה עם הזמן.אין מה להשוות בכלל מהדיסק הקודם הרמה של "קומוניקטיבי" ענקית . אוהב ומקווה שאחד השירים שאמרתי יצאו לרדיו ..חוץ מהכלה שיצא כבר ..בהצלחה.

  26. קודם כל ולפני הכל – יוסי, אני חושב שאתה צדיק בסדום. אין הרבה אנשים בתקשורת שמעזים להחמיא לבחורה הזאת מבלי להרגיש צורך להתנצל, או לחפות על זה באיזו קטילה לצאת ידי חובה.

    שנית, האלבום מרתק, מסעיר, מרגש וטעון באנרגיות. שאפו לזמרת.

  27. אלבו אמיץ. חדשני. מורכב. מעניין. מוזיקה במיטבה. נינט, את נהדרת. תודה! ויוסי – אתה משהו מיוחד.

  28. חח חרסונסקי מה זה בדיחה?
    אתה רציני ששמעת את האלבום
    הטקסטים גרועים ביותר
    טוב זה ידוע שאתה סוגד לנינט

  29. לא יכול להיות שיש כל כך הרבה ביקורות על אלבומים שונים
    שבקושי נתת להם 3-4 למרות שהאלבומים שלהם בהרבה יותר טובים:
    1.גם בטקסט
    .ברוב השירים בלחן
    אתה אוהב את השירים שלה רק בגלל שאתה מכיר אותה
    ולא בגלל שהטקסטים והלחן כל כך טובים
    חח

  30. http://blog.tapuz.co.il/shironinet "שירונינט" מוקדש לאמנית הרב תחומית, נינט טייב, אשר מלבד היותה מוסיקאית ורסטילית ושחקנית דרמטית הינה משוררת לירית מודרניסטית. שירי נינט, העוסקים לרוב בחייה האישיים ובאמת הפנימית שלה, יפים לקריאה אף ללא הלחנים המלווים אותם. בראיון עם ה"מוסיקולוג" הגאה במסגרת "פסקול העשור", בערוץ 24, ציינה האמנית כי אינה אוהבת "מוסיקת פופ דביקה עם מילים דביליות…", כיאה למי שתכנים עמוקים ועושר לשוני הם מסימני ההיכר של שיריה. "שירונינט" נולד מתוך התחקות רבת שנים אחר פועלה המרשים של האמנית ותרומתה העצומה לתרבות הישראלית. הרעיון הוא לחשוף בפני הקוראים טפח מעולמה המרתק ומאישיותה הרבגונית של נינט באמצעות "הלבשת" מילים חלופיות עממיות על יצירותיה השיריות המופלאות מבלי חלילה להמעיט בערכן האמנותי.

  31. עצם העובדה שאתה מזלזל באומנותו של אדם אחר מראה כמה כבוד יש לך לאמנים, אך אתה מעז להחליט מה "איכותי" ומה לא, אולי האלבום הזה לא לטעמך, אבל למה להיות נבזי? הבחורה עבדה על האלבום הזה 3 שנים, כתבה שירים שבאו ממקום אישי עמוק וחושפני ומי אתה שתזלזל בכלל!
    אני לא מבין מה האנטגוניזם הזה שיש לך לנינט, היא זמרת מדהימה ויש לה איכויות ווקליות מדהימות, אני מודה שהאלבום הזה לא קל לעיקול אבל זה לא עושה אותו ל "לא איכותי".

  32. מעניין לדעת מי עומד מאחורי כל המילים והאותיות הללו ולמה כל כל חשוב לקוראים מסויימים להקדיש מזמנן ולכתוב ביקורות שכמעט מרגיז ועצוב לקרוא.
    איך שלא תסתכלו על זה ובאמת איך שלא תסתכלו על זה לצערנו רוב הקהל בארץ ורוב הטוקבקיסטים יודעים לפזר רעל מסוג זה שחבל שקיים בכלל
    תעשו לעצמכם טובה ותניחו לאומנות – אם היא גורמת לכם לעצבים ולמירמור תניחו תעברו הלאה
    אין צורך לשבת ולהקדיש זמן לשנאה
    כי גם אם אתם לא אוהבים ולא מתחברים.. זה בסדר;)
    לא חייבים, לא כל אחד מסוגל להכיל כל דבר ולא כולנו דומים ואתם יודעים מה גם זה בסדר! אם כולנו דומים היה משעמם פה
    אז תקחו לכם איזה רגע ותפנימו:
    לכו ועשו דברים שאתם אוהבים
    תחומים שבאמת מעניינים אותכם
    מבטיח לכם שזה יספק אותכם הרבה יותר!

    וכמה אירוני שנינט קלעה בדיוק לאירונייה שבדבר:
    קומוניקטיבי 😉
    הבחורה לא סתם כותבת " לא תקחו ממני את השלווה שלי לעולם!!!"

    מאחל לכולכם באמת להגיע לאותם מקומות אמיתיים בתוך עצמנו ומשם הכי טוב לצאת לבחוץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות