הדרך לחופש

כריס דה ברג

EDEL, פונוקול
4/5

זהו כריס דה-ברוג רומנטיקן, עצוב, רגשני מאי-פעם. סטורי טלר מתגעגע, ששר על מלאכים שאולי בוכים כמוהו, ששומע ציפור שיר (הצדעה לזמרת אווה קסידי שנפטרה מסרטן בגיל 33), שמתגעגע לבנו. פותח באוברטורת פסנתר מינורית נוגה, מעין לייטמוטיב. מי שאוהב את שירת הרגש שלו, את הטקסטים הפיוטיים-דרמטיים, את המלודיות המתנגנות שלו, את העיבודים המאוד הרמוניים, יקבל אותו הפעם מעט יותר אישי ומלנכולי ובעיבודים יותר "וורלד מיוסיק".
דה-ברג עושה שימוש יפה בגיטרה אקוסטית, ומי שרוצה תזכורת ללהיטו הגדול "ליידי אין רד" יקבל אותה בב"פייב פאסט דרימס" שנשמע הומאג’ לשיר ההוא. זהו דה-ברג שעושה כבר חשבון נפש, מתייחס לגילו, משכנע ברגשנותו.

כריס דה ברג – ההופעה בהיכל התרבות 2014

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן