בבחירת שירים ישנים לקאבר – חשובה הבחירה עצמה. לא על כל שיר כדאי לטרוח. טלי סלע ודודי מור העדיפו לקחת את "החייל שלי חזר", שנדמה לי שאפילו נעמי שמר – לא ממש הייתה נלהבת לחידושו – אל הקלילות המחויכת. נאמר שהמילים עדיין מדברות לכמה אימהות מודאגות, שמאמינות שמישהו שומר בלילה על החיילים שלהן, אבל לא כאן הבעיה אלא במוסיקה המיושנת קמעה, נעימה אך לא מאתגרת, נסבלת –  אך כבר לא מעניינת. גם הביצוע והעיבוד לא מצדיקים את החידוש. השירה נשמעת לעיתים איזו ציפקה מהלהקה הצבאית של פעם, כולל הנגיעה הג'אזית בשירה הקלה ובסולו הסקסופון. גם אלה – אינם מעניקים לשיר מימד מעניין ומיוחד.  אבל כאמור, הבעיה מתחילה בבחירה. יש תחושה שסלע את מור עושים מאמצים לחזור לאיזושהי נאיביות של פעם. אז שיר אחד – זה בסדר. כשזה הופך מגמתי – מאבד מקסמו.