קטע מספר 3 "אחד הולך לשם לבד" דואט בין הסקסופון של יאן גרברק לויולה של קים קאשאקשיאן הוא מהמומנטים האלה שמחלחלים ומפעפעים ולא נוטשים אותך. דיסק באווירה אירו-ג’אז חורפית, גרברק בטנור ובסופרן סקסופון, גם בקלידים ובסמפלרים, קאשקאשיאן בויולה, מאנו קאצ’ה בהקשה.
לגרברק כיוצר ג’אז יש היום הרבה יותר מה להציע מאשר סקסופוניסט מאלתר. זה דיסק שמדגיש את המלודיה וההרמוניה על פני האלתור. כול קטע מספר סיפור. הסופרן שלו מייצר טון של קינה. גרברק בונה את המוסיקה על האינטרקציה עם הויולה. "קשר בין מקום וזמן" הוא הקשר בין מוסיקה של רגש ואוירה. גרברק נעזר נכון ב"לופים" של קצב, שמוסיפים למצבהרוח המיסטי-היפנוטי. קטע 6 "סצינה מרחק" מזכירה את צלילי נינו רוטה מסרטי פליני. מוסיקה של שאר רוח. מנתקת מהעכשיו, מעורר געגועים. זה לא ג’אז. זוהי פואמה מוסיקלית של זכרונות וחלומות.
