קן תומסון משיר מעליו ללא ספק כמה קילוגרמים כל ערב. סקסופוניסט-תזזית, שמאמין כנראה שנגינה היא שפת גוף מהסוג ההיפראקטיבי. ערב ראשון בפסטיבל ג'אז תל-אביב 2010.
שעה לפני חצות בסינימטק תל-אביב. לא מפוצץ. אני מבין שסוג כזה של ג'אז חופשי מחובר אינדי רוק אינו מוכר בקלות כרטיסים, בטח לא למי שחובב ג'אז מיינסטרים מסורתי מהסוג שניגנה השלישייה של דון פרידמן שעה לפני כן, בפתיחת הפסטיבל.
אבל מתברר שבשביל קן תומסון וגאטבאקט, הרכב הדאון-טאון מניו-יורק כן קונים כרטיסים לפסטיבל ג'אז. רביעיה (סקסופון-גיטרה-בס-תופים) שמפילה חומות בין ארט רוק, הרדקור ג'אז, אוונגרד-רוק, הרבה מעבר הומור, תחכום. האנרגיות שמשחררים גאטבאקט שייכות יותר לפאנק מאשר לג'אז. זה תוסס, פרוע, אקלקטי, תמיד לא צפוי, קריצות לאורנט קולמן, גם לקינג קרימסון. תנו לדמיון המוסיקלי לדהור חופשי.
תומסון אמר באחד הראיונות: "כולנו מאומנים במוסיקת הג'אז, אבל יצאנו החוצה לעולם הרוק להביא משהו חדש למוסיקה הזו". תרצו – חדש בג'אז. תרצו – ברוק. תרצו בלי הגדרה – הולך.
A Modest Proposal (אלבומם הרביעי) חושף כאמור את כוכב הערב סקסופוניסט האלט או העל קן תומסון Ken Thomson, אבל כוכב לבדו אינו בונה שאו. הריפים המצוינים של טיי סיטרמן Ty Citerman בגיטרה שבולטים בקטע כמו C’mon It’s Just a Dollar. סיטרמן מעיד על עצמו שלמד כמעט כל דבר מג'ימי הנדריקס ועד ואן הלן ולד זפלין. הקונטרבסיסט אריק רוקווין (Eric Rockwin) הוא צבע בפני עצמו במארג הגאטבאקטי (מעיד על עצמו שלמד כמעט את כל הבס ליין של פול מקרטני עד שאביב קנה לו אלבום של ריי בראון) וגם המתופף אדם די גולד (Adam D. Gold) ,שמעניק את הטאץ' המיוחד שלו למוסיקה.
כולם יחד שמחים להתענג ולהתפרע על התחום המטושטש שבין הז'אנרים המוסיקליים. הייתה בסינימטק התרגשות ממוסיקה שבאמת יכולים לפגוש אם לא בדאון טאון של ניו יורק – אז בפסטיבלי ג'אז יוקרתיים. כי הרכב כמו גאטבאקט הוא מהסוג שמעניק את המיוחד לכל פסטיבל ג'אז שמכבד את יוקרתו.

קן תומסון – סקסופון, טיי סיטרמן – גיטרה, אריק רוקווין – קונטרבס, אדם די גולד – תופים.

גאטבאקט בפתיחת ג'אז תל-אביב