על המוסיקה שלו אומר דניאל: "רציתי ליצור אלבום של אקורדיוניסט, לא אלבום של מוסיקת אקורדיון". מי שמכיר את המאסטרו של אקורדיון הג’אז הצרפתי, רישאר גליאנו, יקבל מדניאל משהו ברוח הזו, ואף הרבה יותר מיוחד. שימו לב לנגן הקשה מעולה, מינינו גאריי, לעיבודים המפתיעים, למלודיות המופלאות, לנגיעות הג’אזיות והאתניות. איזה עושר מוסיקלי. לא הכל זה רומנטיקה פריסאית, אבל היא קיימת בגדול בדיסק העשיר הזה. כל קטע והסיפור שלו. מוסיקה שרוצים לצייר
