בהשוואה לאלבומי טריו שמת’יני עשה בעבר, "טריו 99-00" מסתמן כאחד הבוגרים-מסוגננים-אלגנטייים שלו ביותר במסגרת שלישיות. אמנם הפעם זה לא טריו עם שמות כהיינס והולנד, אבל בילי סטיוארט בתופים והבסיסט לארי גרנדייר לא נופלים מהותיקים. מת’יני מציג הפן הג’אזי הטהור, בטווח אקורדים מדהים. מנגן גירסה מחודשת ל TRAVELS, יש לו גירסאות מאוד מסוגנונת ל"גיינט סטפס" לקולטריין ול"קפריקורן" של וויין שורטר. זה לא הדיסק הכי מהפכני שמת’יני יכול היה להוציא אבל הוא מתוחכם, מלודי. גם סנטימנטלי.
