ההופעה Live אש

משה פרץ

היכל התרבות ת"א
4/5

הזמר המשובח ביותר נכון לעכשיו בז'אנר הבידורי המכונה אצלנו "מזרחי" או "ים תיכוני", ולא רק משום שהוא יוצר את רוב השירים שלו, אלא משום שמשה פרץ נשמע הכי קרוב ל"זמר נשמה" אותנטי בין כל מתחריו על הגל זה, ה-Soul Singer ששר בעוצמות פנימיות שמגיעות ממקומות שמתחת למיתרים. מנגינות והוא מסלסל את המילים מעומקים שלא מצאתי אצל זמרים אחרים בסגנון הזה. הסלסולים שלו ב"האישה שלי" הם שילוב של משהו מולד אבל גם העוצמה של סול שחור. זמר-זמר ליגת על, מלחין שאינו קוטל קנים. אני מחדש משהו?
אני מקשיב לשני דיסקים של פרץ בזה אחר זה: "משה פרץ" – "משמיים", דיסק חדש יחסית, ואלבום ההופעה הכפול שהוקלט בהופעה בהיכל התרבות, שראיתי ושמעתי בזמן אמת.
דיסק ההופעה החיה הוא מה שנקרא ה-Essence, העיקר של פרץ. כל פניו, הבלדות, הקצביים. "משמיים" הוא עוד דיסק צפוי, עם שירים שהטקסטים שלהם ברובם הם מתכוני השבלונה הצפויים, הכי פשוטים, הכי עממיים, נטולי עומק ומורכבות. לא שבדיסק ההופעה החיה – הטקסטים שונים במהות, אבל יש בהופעה דינאמיקה ועוצמות שלא תוכלו למצוא בשום דיסק אולפן של פרץ (ולא רק הפרץ הזה … ) – גם בביצוע גם בתזמור, גם באווירה. 
יש כאן המצהלות המענטזות המוכרות של "יותר מדי", "מהשמיים", "כל בוקר", שלא עושות לי כלום. ישנן בלדות הפסנתר מהסוג של "ואולי", "האישה שלי", "אמא", "שתיים בלילה", "זה הזמן", "כמו השקט" – מילים פשוטות, מנגינות כובשות. ב"נשבע לך" מצטרפים זמרי הליווי – בני המלכות מדימונה" שמעניקים רובד של מקהלת גוספל, לא הכי שייך, אבל לעיתים יפה מאוד.
23 שירים בשני דיסקים, חלקם מלודיים להפליא – "אש" – להיט ענק בקצב יפהפה שמכניס את ההיכל לטראנס של שירה. השיר הזה ממוקם לפני שההיכל נכנס לחאפלה של "מחרוזת כל העולם". "איזה שמח!" קורא פרץ לקהל, כאילו שהוא לא יודע. אבל אני מעדיף את שש הדקות ומשהו של "שיר למעלות". כאן משה פרץ הוא זמר שאינו עושה חשבון אלא לאמנות שלו, למורשתו, לאמת שלו.
התזמורת המלווה בעיבוד ובניהול המוסיקלי של יעקב למאי עשתה בערב הזה עבודה מהוקצעת בשליטה בתזמורים ובנגינה מדויקת בשילוב סגנונות מזרחיים, מערביים, דרום אמריקניים. שורת סיום: איזה פסטיבל משה פרץ.

דיסק 1: נעימת פתיחה, ואולי, האישה שלי, רציתי רק, יותר מידי, מהשמיים, נשבע לך, 10 דקות, אש, מחרוזת כל העולם/ ואיך/ שחורת עיניים, שתיים בלילה, ריקוד עם פולינה (נעימה), עומד על הרגליים, כמו השקט
דיסק 2: זה הזמן, כל בוקר, יש רגעים, אמא, אני שלך, אשמור עלייך, שיר למעלות, ורק איתך, אלייך.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות