וושינגטון הולך בדרכו. הוא אחד הסקסופוניסטים המצליחים ביותר בג’אז. מנגן משהו שנוגע בסול שנוגע בפופ. סופרן סקסופון מבצע בלדה קליטה כ"אינך יכול לעצור את הגשם?" וסקסופון אלט שעושה את "נגן את הגרוב בשבילי" פריך מאוד. גרובר מספק המינון בין בלדות לקצב, סול-ג’אז, פופ אינסטרומנטלי, פאנק עכשווי. הצליל מחניף, אבל היתה לי הרגשה של "כבר שמענו" ושגרובר מספק את המיין-מיין סטרים של הג’אז
