פייגלין או בשמה המלא איה זהבי פייגלין. לא כל ערב אני מגלה זמרת רוק בשדותינו.  נזכרתי ששמעתי אותה בערב ההוקרה לחוה אלברשטיין. (גם צילמתי) קוראת לה ולהרכב שלה "כל החתיכים אצלי". היא כנראה עושה לחתיכיה טוב. ארוגנטית, צינית, תיאטרלית. שורטת, נושכת, גם משדרת תוגתה.
פייגלין מקצינה עד רוק Punk. חוקים משלה להשתחרר ולצעוק. מגובה בנגינתם של גלעד מאיר (גיטרות), נמרוד לביד (בס), הוד שריד (תופים) מנסה לשדר הערות ציניות על חשבונה – "למכור את התובנות שלה בחנות יד שנייה", שיר שנע בין סרקזם לעוצמה רגשית שמוטענים בנגינת גיטרות. משחקת בקולה כדי להביע את מה שהיא חושבת על אנשים ("נועצים ציפורניים תוך כדי חיוכים") במעין רוק ואלס פאנקיסטי.
מה אהבתי? "נימי" –  בלדת רוק עצובה על אחת שמודה כי לא שמה על מי שאוהב אותה באמת (שמביא לה את השמיים) כי לה בא על "מי ששם עלי זין"… עיבוד והפקה מפתיעים ("כל החתיכים אצלי", איתמר אשפר)
בקומוניקט מציינים שפייגלין זכורה מהעונה השביעית של "כוכב נולד". מעניין איך מרגול הייתה מגיבה לטקסט: "שבעים איש עומדים בתור ללקק לך בכוס".אופס. והיא מתכוונת לכל מילה כשהיא זועקת "אני רוצה לשכב עם החברה החדשה שלך… אני רוצה שהיא תלך ותספר לך שאני סקס מדהים". ו"אני אשמח לפרק לה את הצורה עד שהיא תצרח". פייגלין לא פחות מאשר מתכוונת לזה.
היא לוקחת את "למה לי לקחת ללב" של אריק איינשטיין ושלום חנוך ומפרקת לו את הצורה – כמעט כמו שהסקס פיסטולס חוללו בזמנם ל – God Save the Queen בבריטניה. הטקסט אינו מופיע בחוברת הדיסק. "אני פולניה" במזרחית שמחליפה צבעים עם רוק – "בא לי סושי בא לי סטייק אנטריקוט/ ואין לי כסף לחיי של מותרות…. רע לי בלב וקר … אני פולניה" הומור אנטיתיזי שכזה. שיר שהופך בסיומו לשירת רבים. קוריוז שיכול להתרחש רק אצל רוקיסטית מקומית.
התוגה מגיעה בשני שירים – "איזה יום גרוע לשיער", בלדת ייסורים עצמיים, ו"אף אחת לא" – כאן כבר אינה צינית ולא סרקסטית אלא שבירה ופגיעה – "אף אחת לא תעשה לך טוב כמו שאני" – מסוג בלדות הבלוז הג'ניס ג'ופלניות. לא האלבום האולטימטיבי עדיין, אבל אם החתיכים שלה יתמידו איתה, זה יגיע. בינתיים – איה (נשמה) זהבי פייגלין. רשמתם?