חשק

ירמי קפלן

אן.אם.סי
4/5

ירמי קפלן סעור רגשות. הרקע: יש לו אותה, אין לו אותה. אהבה על הקצה. אהבה של יצרים.  אהבה על תנאי, חסרת סיכוי. יחסים מטלטלים. היא זרקה אותו כשהתרסקו כמה מהחלומות שלה – "רצית מגע חם וחדש שיזעזע את העולם"  – זועק קפלן בשיר "חשק" – רוק קצבי מאוד שמגיע מהבטן. 

שש שנים אחרי "הזמן האבוד", מגיע אלבום שהוא לבה רותחת של יצרים.  לאורך השירים, למרות אובדנה של אהבה, קיים שביב תקווה שהיא עשויה לחזור, להתחדש – ב"בואי נברח"  הוא מרוכך יותר – "אם יש אהבה יש על להילחם… אם כן בואי נברח". האם הבריחה הנואשת תציל אותה?  קפלן תחושתי, מרוגש, כמה, אבל אינך מצליח לאבחן מהטקסטים מה מעבר להליכה על הקצה, לגעגוע התחושתי, מה בדיוק גורם לו למשבר.

צליל אקוסטי יותר מקושט בפלמנקו  וצליל חצוצרה (דמוי הטיחואנה) מגיע ב"עוד יהיה לך"  – הבטחותיו של החושק לאהובתו – "עוד יהיה לך בית מלבנים/ וחלון עטוף וילון פרחים/ עוד תראי את הירח בא לבקר". (לדיסק נוספה גרסה של רויטל קפלן לשיר הזה ברצועה התשיעית –  בעיבוד פופי קליל שמעקרת אותו מעוצמותיו הדרמטיות בהשוואה לגרסת ירמי)

אולי דווקא מתוך מצב הייאוש והגעגוע לטוב – מנסה קפלן מוטיבים מיושנים של בית חם, פרחים וירח. שיר מוצלח בחיבור בין הרגש (משאלה) למנגינה הקליטה ועיבוד האווירה.

עוד שיר שמכניס למסלול היחסים הרעועים – "כמה את צודקת" – צלילי פסנתר מובילים למקצב סלואו, משבר ביחסים חסרי הסיכוי שפורץ בנסיעה מאילת, אלא שהוא אינו מתייאש – "יש מקום לסיבוב אחרון במסווה של רומנטיקה" והוא גם מוכן ללכת רחוק במילים מפייסות   "כמה את יפה כמה את צודקת". מעבר מיתרים וכלי קצב כמעט בומבסטי שמעניק לשיר מימד דרמטי מאוד. חזק.

"כל אחד יכול"  זעקתו של שרוט שכל יציאה שלו מהבית גורמת תחושה של יציאה לקרב. מהטובים בדיסק. "שד אוחז בך"… "קל ליפול למלכודות כשיש סמים שהם תרופות"…"נפש של אדם נמלט מחפשת לה מקלט, דלת שנפתחת אל הקרב היא שוב אותך לוקחת", "עוצם את העיניים וחולם רק לא נרדם עדיין",   וגם משפט שאומר: "כל אחד יכול להיאבד בשיגעון שבא מבפנים" (שיגעון יכול להגיע מבחוץ?) כמו בא להזכיר לנו שהנפש היא מחלה קשה. העוצמות של השיר הזה מגיעות פחות מהטקסט על הנייר, יותר מהטון הפנימי-ההבעה הדרמטית של ירמי קפלן. סערת רגשות שנתמכת בעיבוד רוק דרמטי שמעניק עוצמות רציניות להבעת הנפש.

וגם "מה עושים אחרי מות התשוקה" – בטון נוגה בשיר "מילים מתוקות". שיר מהלב שמצליח לחלחל. שיר כאב שממשיך את המוטו של הדיסק  בטון, בהגשה, האוזן משוועת לאיזה ניואנס? נסו  את הסחרור הרוקנ'רולי המר-מתוק  משוחרר היצרים – של  "קילומטר מכאן" והשקט שאחרי הסערה – "ראש השנה" –  הנמכת הטון הדרמטי למשהו מפויס – "גם אם לא אמצא אותך – לא אלך לשומקום", בלדת פופ רוק מדוכדכת, קול גבוה שאומר אמת, בעיבוד רוק שיש בו גם משהו מרוח הסיקסטיז. השיר המסיים  "בא לגן" בסיום –  שוב ניסיון לשכנע את  מי שמולו להחזיר ימים כקדם, לתשוקה של פעם, להשתחרר מן הפחד. עוד ניסיון פיוס, הפעם ללא מטעני דרמה, ללא רוק טעון. דיסק טעון אמוציות, מצליח לשדר מצוקות, בטונים תחושתיים גבוהים, בעיבודים עשירים. קפלן אינו מציג מישהו אחר אלא את עצמו, למעשה – קרוב יותר אצל עצמו.



 

 

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. דיסק רוק מעולה, ירמי התגעגענו – תודה שחזרת ועוד עם דיסק כזה פצצה – מחכים לך פה בירושלים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן