יש מי שיטען שבפעם הראשונה הוא קולט על מה דילן שר. בן סידרן (67) הוא סטורי טלר, ששר דילן בפרייזינג ג'אז כולל עיבודים שיודעים להגיש את דילן מרוח בחמאה בלוזית. הקאברים אינם דילן. הם דרך אחרת לשמוע את הפואטיקה של דילן, האירוניה המבצבצת מבין שורותיה.

משך שנים בן סידרן היה הקלידן בלהקת סטיב מילר בנד, שיתף פעולה גם עם בוז סקאגס, במקביל הפיק תקליטים משלו ובשביל אחרים, כתב על ג'אז והגיש תוכניות  ג'אז.

הוא בחר 12 שירים של דילן והקליטם משך ארבעה ימים בצרפת. סידרן שר את דילן מסתורי ישיר, ג'אזי ומאוד Cool, באלגנטיות פואטית, איזושהי נימה לאונרד כהן, בהרכב בסיסי של תופים-גיטרה, סקסופון וזמרי ליווי. 
העיבודים לרוב מוצלחים מאוד בפשטותם. Everything Is Broken מזכיר עיבודים של הדורז.  Blowin' In The Wind – מיוחד, מחלחל יותר בעיבוד לפסנתר. Rainy Day Woman – בלוזי מחויך.  סידרן עצמו ניגן פנדר רודס, Wurlitzer, פסנתר אקוסטי וגם המונד B-3, כשלצידו הרכב נפלא, כשבין הנגנים אני מוצא גם את שמו של ג'ורג'י פיים האגדי שעושה עם סידרן דואט על Rainy Day Woman. את Gotta Serve Sombody  מגיש סידרן בגרוב פאנקי מאופק נהדר.

 Ballad of a thin man – גרסה מצוינת, Knocking on heaven's door –  נינוח מדי (סקסופון שנשמע קוקטייל ג'אזי יין ושושנים) ודי מפספס את דילן, אפילו אם הכוונה הייתה ללכת על אינטרפרטציה מאוד אישית.

סיכום – תחושה של "אולד סקול" סוונטיז שמגיע לדילן באהבה גדולה, ומתוך רצון להאיר את הטקסטים בדרכו. דילן לא נפגע, להיפך מקבל מימד כזה שמקרב לשיריו, ואילו סידרן מקרב אותנו לא רק לדילן אלא למוסיקה שלו, לאינטרפרטציות הייחודיות האלו.