צעיר, חופשי ואנוכי

ג'וני שועלי

היי פידליטי
3/5

"אתה רוצה להשתחרר/ לצאת מכל מה שאתה עובר/ לעצמך עמוק בלב/ אתה רוצה להתאהב/ ולסדר איזו פינה/ להיזרק מהסביבה ולשכוח// כשזה קורה אתה עוזב/ אתה פוחד להתאכזב…"

 

ירדתי למרתפו של ג'וני שועלי (אלבום סולו שלישי של הבסיסט לשעבר של "רעש" שקנה עולמו בלהיט "עכשיו"). ביליתי למעלה מחמישים דקות, בלי לקבל תוספת מאמץ. ניסיתי להשתחרר מכל מה שעבר עלי במשך היום. לא בכל המקרים – עלה יפה. פה ושם נים לא נים. אבל צלחתי.

אני כבר בשיר מס.12 – "אתה רוצה להשתחרר". שועלי מנסה להגג יחסים. העיבוד (בשיר הנ"ל) כמו ממסך את השיר, צערו משתדל להגיע, אבל ממאן לחלחל.

ארבעה עשר קטעים, סיפוריו על בינו ובינה, בינו ובינו. סיבוכים והסתבכויות. בלוז, רוק פולק קאנטרי. אולד סקול פולק רוק. חספוס ישיר. זמר ככול יכולתך, אבל היכולת מוגבלת. תן לגיטרות להתיידד עם השיר. תן לעצמך לחבור לקולו-הבעתו, זה לא קורה בכל שיר חייבים להודות, אם אתם מחפשים "זמר", אבל אם אתם צעירים, חופשיים, אנוכיים ולא מעניין אתכם מה חושב איזה מבקר בעל חוטם, אתם עשויים להזמין עוד כוס משקה במרתפו.
אם אתה מוסיקאי מדופלם ומתוחכם, אל תשכח להתייחס לעבודה שעשה פה ושם רע מוכיח עם השירים האלה. 

"צעיר, חופשי ואנוכי" – הוי כמה שהוא מתעב את היחסים הנוראים איתה. מוגש בטעם פולק קאנטרי-רוק, סלייד גיטאר, ואפילו איזו אסוציאציה לניל יאנג. (או-הא. לא הפרזתי?), מהלעג הסרקסטי עוברים לרוח נעורים פוחזת בשיר 2 על אחת ששורקת לו בחלון (זה גם שמו של השיר) ויחסו האמביוולנטי אליה. ביצוע קלוש, עיבוד רולינג סטונס שמנסה להציל.

קולו הנאנק שר "אל תתאכזבי" איטי וכבד שמעביר את התחושה. ובשיר הבא "זוג יונים" – "אני ואת כמו זוג יונים, איך אנחנו ביחד מדקנים…. שילמדו הצעירים שככה זה בחיים". נשמע כמו הטפה של פולניה מזדקנת. ומה הקשר בין זוג היונים ללהקה על הבמה? ואיך נדבקת השורה המסיימת "העיניים שלך בצבע דבש/ מזכירות לי את השלג של פראג" לא החיבור ולא הדימוי. הטקסט מגיע בקול רעוע, הפקה אקוסטית שנשמעת טרובדור פולק שמתרפק על משהו. לא יונים ולא פראג ושהצעירים יחפשו מקור אחר ללמוד ממנו.

"זיכרונות" – מבקש שתרפד אותו בזיכרונות, בלוז איטי , התרפקות על הסתפקות במעט עם תקווה שלאהבה יש כוח להתחדש. אייל קליין הוסיף אלתור אורגן המונד. מלנכולי ומחלחל.

 

"כלום לא קרה" ממשיך קו פולק מונוטוני בדיסק – שיר שמבחינה תחבירית משאיר אותך תקוע – עם "כל מי שיגיד לך שכלום לא קרה" – מה איתו?? – כן, מה איתו תשאלו – הוא שקרן? בטוח ששועלי בחר בטכניקה הזו להשאיר את המשפט העיקרי מעורפל. אבל כל מי שיגיד לכם שהשיר הזה טוב… (גם אני לא מסיים את המשפט)
"דמעות בודדות" על טיול יפה שלו ושלה בגליל שהפיח בו תחושה אופטימית – נשמע בלוז זחוח בביצוע נטול ביצוע. גיטרות לא יכולות לבוא במקום הזמר. קולו הקטן והרוטט מגיש גם את "ירושתי" – כאילו שר סקיצה לזמר אחר שיוציא לפועל ויראה איך קווי המתאר של השיר הופכים לשיר. "נשמה"  נשמע כקטע אינסטרומנטלי, אבל אז מתברר שהוא משמש פסקול לארבע שורות בלבד – "אם תנסה תצליח/ את עצמך תפתיע/ תעשה טוב לנשמה שלך/ תעשה טוב לעצמך". למרות נדושות הטקסט – שירתו של שועלי כאן טובה מאשר בשירים אחרים, ו"פס הקול" מעניק לקטע אווירה הזויה יפה.
מפתיע המעבר מכלי מיתר אקוסטיים (צ'לו, כינור) לקצב רוק בשיר "בודדה" –  מומנט לא שגרתי בטקסט שמתייחס בגוף שני לאמו והציפיות שלה ממנו. ועוד מונולוג בקול גבוה ומאומץ-מוגבל מדי בשיר על פערים בינו ובינה בשיר סיפור בעיבוד רוק ישיר.

שועלי שלף שירים מהמגירה,  גייס את רע מוכיח כמעבד ומפיק ונגנים טובים להפוך אותם למוסיקה. לא תמיד הצליחו לסייע לטרובדור להוציא מהכוח אל הפועל לבלוז ולרוק המיוחלים, דיסק לוקה ברמה לא אחידה של מוסיקה, וכתוצאה אינו מגיע לאיכויות ועוצמות מחלחלות.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות