קיים ונעלם

יהוא ירון

מילים ולחן: יהוא ירון
4.5/5

עוד בטרם מנגינה קראתי דברי שיר מיוחדים שחור על נייר. חתום עליו יהוא (כן יש הורה מקורי שקרא לבן שלו יהוא, מה שמחייב…) ירון.   מתאר בדרך ציורית מרגשת מראות טבע שמשיקים לזרם מחשבותיו-תחושותיו, עד שהייתי אומר עליו בפרפרזה לשורה בשיר – מחייה את השירה המולחנת.

יהוא יוצא מנקודת התבוננות של "לא זמן טוב" לחיים שהיו בהם קשיים וטראומות, וגם רגעים יפים וכמיהה לנופים רחוקים ומושלמים בעיני דמיון המתבונן – שממוקדים בשקיעה. מקומות של שקיעה איטית, מרהיבה, לעומת הנוף המקומי שבו האור מתקצר במהירות – על כל משמעויותיו גם הפילוסופיות.
לא כל המשמעויות נהירות. מהו "עורף האויב?" מהי התחנה המרכזית? אבא שלקח אותו ואת אחותו "בימי שני ורביעי" (כי?) ואיך שלום גד מבחינתו מחיה העברית ומה זה שייך? אבל נשאיר משהו לא גלוי. היופי מגיע גם מהנסתר. וגם מה … פסנתר.

צלילי הפסנתר, המנגינה סחבו אותי לסשה ארגוב. מתאים לטקסט. המהלך המלודי, ההרמוניה והקצב, השירה הקברטית, ההבעה התיאטרלית המתכוונת, שמחפה על אי היותו "זמר", הצטרפות האקורדיון. מגע של תשוקה רומנטית אופטימית משהו לעומת תיאורים פסימיים יותר של "זמן לא טוב".

 

יש ילדים וילדות/ וגמדים וענקים/ וארנקים ריקים/ ודם שמכסה את הסדקים/ ושמש, ששוקעת פה יותר מדי מהר/ אבחה כתומה והיא בים/ הרי זה ככה בעולם/ הכל קיים ונעלם/ הכל קיים ונעלם

תקשיב לדיסק של שלום גד/ הוא מחייה את העברית/ ואז, בשיר אחד, הוא מתאר/ בדרך ציורית/ דברים שאני הרגשתי/ כל כך הרבה שנים/ ילד מוזר וגמלוני/ הילדים שמסביבי/ שיחקו באש מלאכותית/ ולא רצו לשחק איתי

 

מתחת כל הכוכבים / ולעיני כל העולם / איבדתי את האומץ שהיה לי/ לבד בעורף האויב/ בתחנה המרכזית/ מחייך, שיחשבו שלא אכפת לי/ (איך אני יכול לדעת אם אכפת לי?)

 

ויש גם ארץ רחוקה,/ שבה השמש מחכה,/ מושכת שקיעתה/ ומרהיבה שמיים בדרכה/ לים,/ שמקבל אותה/ ומקבל אותה לאט/ קצת נגיעות, הרבה מבט/ אומר: הנה, הערב רד/ ואני ריק היום/ אולי את תזרחי אצלי מעט

 

אבא הכיר לי את העיר/ בכל שני ורביעי/ אני ואחותי/ יורדים ליד חנות התקליטים

ואז, בכל שבת שנייה/ בדרך אל החוף/ אני חושב שהיה לי טוב/ אבא הכיר לי את העיר

וכאן קברתי את כל מה שהיה לי להסתיר/ מתחת כל הכוכבים / ולעיני כל העולם / איבדתי/ את האומץ שהיה לי/ לבד בעורף האויב/ בתחנה המרכזית/ מחייך, שיחשבו שלא אכפת לי/ לא זמן טוב

 

עיבודים: שי לוינשטיין,טליה אליאב, יונתן לויטל, אביב ברק, בריס מרצינו בסקי, יהוא ירון.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות