The Constant

I Blame Coco איי בליים קוקו

הליקון
4.5/5

בכורה להרכב הפופ-אלקטרוני הנמרץ, המוכר גם כהרכב של קוקו סאמנר Coco Sumner, בתו של סטינג. המותג כנראה מחייב. קוקו עובדת על הדיסק מאז גיל 15, הרבה לפני שהפכה את המוסיקה לפרויקט, כולל התאמת לחנים למילים.
קולה המיוחד הכניס את אוזנו של המפיק השוודי
Klas Ahlund למצב התעניינות. ניסיונו עם זמרות כבריטני ספירס וקיילי מינו וגם רובין בדרך כלל אינו מאכזב. רובין, אגב, שרה עם קוקו בשיר Caesar.

ההתרשמות אחרי 14 קטעים – יש כאן סגנון פופ מיוחד, חכם. מתוחכם. מתקשר. פוטנציאל? יותר משלושה להיטים ששווים סינגלים נפרדים. איכויות? עברה את גיל ההתבגרות. קוקו בפירוש לא נשמעת כמו כל האחרות, כשמדובר בפופ עכשווי. היא מספקת קשת גוונים מוסיקלית מרהיבה. מנעד של מצבי רוח. אהבתי את Selfmachine הפותח, את הדאנסי Caesar גם את האלקטרו-רוק Quicker, את No Smile באוריינטציה של רגאיי וגם את The Constant האפרורי-קודר דרמטי בהשוואה לאחרים. Summer Rain הוא קטע אווירה טעון  נפלא שמזכיר פה ושם את אבא סטינג בהפקה הנשענת על קו בס יוצא מהכלל. 
האלבום הוא מעין מסע לעולמה-מוחה של יוצרת מוכשרת מבטיחה מאוד, ואחרי שתי האזנות אני משאיר אותו בצד לשלישית ורביעית. נחת לאבא סטינג.

 

 

 

1 "Self Machine"

2 "In Spirit Golden"

3 "Quicker"

4 "Turn Your Back On Love"

5 "Please Rewind"

6 "Summer Rain"

7 "Playwrite Fate"

8 "The Constant"

9 "Party Bag"

10 "No Smile"

11 "Caesar"

12 "Only Love Can Break Your Heart"

13 "It's About To Get Worse"

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן