הוא הרגיש בבית, אנחנו הרגשנו בבית, צליל חם, אנושי, מלהיב. כמה אהבתי מוסיקה לטינית אחרי הערב הזה.

האיש מאחורי "דפדרו" הוא jairo Zavala – היוצר והגיטריסט מוכר מאוד בספרד ככותב, כמי שהוא בשורה ארוכה של להקות כולל קלקסיקו שהופיעה אצלנו. הוא מפעיל הרכב תוסס ופריך בצליל שבחלקו מתקרב לקלקסיקו.
שירים שמשרטטים קשת של סיפורים ותחושות בשלל צבעים מוסיקליים מספרדי מסורתי, אפרו ביט, ג'אז ועד פופ ופלמנקו בספרדית ובאנגלית. וגם – רוק לטיני.  התזמור העשיר כולל צליל נשיפה ברוח הלטינית שנושבת בין טקסס למקסיקו. את Equivocado, בלדת פופ הוא  הופך שירה בציבור.

זאבאלה הגיע לבארבי חמוש בשני אלבומים. הראשון נקרא בפשטות "דפדרו", השני שיצא ממש עכשיו –  Nubes De Papel, "ענני נייר" – סדרה של חלומות וחלומות בהקיץ מהדרכים, שירים שחוברו בתחנות שונות בעת סיבובי ההופעות – ערים שונות, בתי מלון, ארצות שונות, גם כחבר בהרכב קלקסיקו. מתוך החלומות נוצר שירי הרגש, מוסיקה שהיא איזון בין מסורת לצלילי העכשיו, בין ספרד, מקסיקו ואמריקה הלטינית לפופ העכשווי. קשה לסמן גבולות. נדמה לי , אחרי הערב הזה ש"דפדרו" היא סוג של "מוסיקת עולם" במנגינות נפלאות, בעיבודים עשירים ובשפה מוסיקאלית מאוד אוניברסאלית גם למי שאינו מבין ספרדית.

ואמנם, לקראת סוף הערב (הקצר יחסית) עלתה קרולינה וחברה הכי טבעי לדפדרו ב – Happiness שלה ובגרסת הכיסוי של דפדרו ל – כ"לה יורונה" – "האישה הבוכייה". החיבור – יפהפה, כמעט אורגני, מוסיקת עולם בהתגלמותה.

יש משהו פשוט מאוד כן וחם במוסיקה של זאבאלה,  שירת רגש עדינה-מתוקה מרירה שילובים של פלמנקו, מוסיקת מאריאצ'י וסגנונות לטיניים אחרים, פולק אקוסטי עם מגעים אלקטרוניים. יכולתי להקשיב עוד שעות.

שירים

LA BRISA
EMPTY FIELDS
LA MEMORIA
TU MEDIODIA
TWO PARTS IN ONE
NUBES DE PAPEL
CUANDO EL DIA SE ACABA
DON'T LEAVE ME NOW
VICTOR JARA'S HANDS
EQUIVOQUADO
CHILLA QUE TIEMBRE
ETERNAMENTE
HAPPINESS – עם קרולינה
LLARONA – עם קרולינה
QUE PUEDO HAGER POR TI
COMO EL VIENTO
DICIEMBRE
TE SIGO SONIANDO
COMANCHE

דפדרו מארחים את קרולינה