ההופעה

ג'ון לי הוקר ג'וניור

רידינג 3
3.5/5

לג'ון הוקר ג'וניור (58, יליד דטרויט)  יש כובע שהוא לא יסיר עד סוף הערב. סמל מסחרי שכזה. גם אבא john lee hooker האגדי  חבש כובע שוליים דומה. הוקר ג'וניור ממש בחר לא להיפרד מדמות אביו, אחד מענקי הבלזו של כל הזמנים. הוא ממשיך להופיע בשמו. זה טוב מכל בחינה מסחרית. הרי תמיד יגידו – בנו של אמן הבלוז האגדי ג'ון לי הוקר. (נפטר ב-2001 והוא בן 83)

שם וכובע הם סמלים. בכל שקשור למהות מוסיקלית – כאן התפוח התגלגל קצת רחוק מהעץ. רוחו של האב מנשבת אבל רק ברקע. אפשר לומר: מה שאומר שהתלות מסתיימת בסממנים חיצוניים. כל השאר – בלוזיסט בפני עצמו, לא ממש נאחז בציפורניו במוסיקה של אבא.

הוקר האב עשה בלוז שונה במשהו מהדלתה בלוז המסורתית. הוא "חישמל" את הבלוז תוך שימוש באקורדים ייחודיים ותוספת של מעט בוגי. המקוריות שלו פתחה בפניו את שערי היכל התהילה של המוסיקה האמריקאית. הוקר הבן לוקח את הבלוז לכיוונים יותר עכשויים, פאנקיים..

הוא בלוזיסט נלהב של מה שנקרא בלוז אורבני מודרני מתובל ריתם נ' בלוז.  נדמה לי שמי שהגיש אותו פעמיים כמועמד לגראמי, התחשב גם ביוחסין.

הוקר ג'וניור עובד הרבה בשביל הבידור. לא שזה רע, אבל באיזשהו מקום זה בא על חשבון הבלוז. מילים פשוטות – אם באנו לשמוע בלוזיסט ברמות של בי בי קינג ובאדי גאיי, אז הוקר ג'וניור נמצא כמה צעדים משם. מצד שני, לזכותו של הוקר ג'וניור ייאמר כי הוא אינו מנסה לחקות את אביו – משימה ככל הנראה בלתי אפשרית, יש לו קול מצוין, יש לו הרבה מעבר לבלוז. יש לו שירים מקורים טובים.

הוא הזמין לבמה גיטריסטית בלוז ישראלית – איילת השחר הירש,  שנשמעה הדבר הכי טוב בערב הזה. רוב ההופעה שלו עובדת על בלוז בידורי עם טונות של החנפה לקהל. "תל אביב", "תל-אביב", "תל-אביב", צועק הג'וניור ומתפעם מהגעתו לארצו של אברהם אבינו. מישהו חייב היה ללחוש לו להרגיע. האיש לא נרגע. מצד שני, למה שציניקנים כמונו יקחו לו את ההתרגשות.

הוקר ג'וניר עובד הכי מקצועני גם מבחינת הליווי – נפחי סאונד חזקים מהגיטרות והקלידים, מקצוענות שמגיעה גם משלושת האלבומים שהוציא מאז 2004. חבל שצלילי הנשיפה לא הגיעו מכלי נשיפה אלא מהקלידים.. בלוז מודרני מסורתי? נלך על ההגדרה הזו. אבל, כאמור, לא רק מוסיקה הייתה בערב, אלא שאו. הוא העלה חמש בנות לקטע "סקסי" ודרבן אותן לרקוד ריקודים "סקסיים". נו, הקהל התמוגג, כמובן ממש כמו שהוא התמוגג מה"בום בום" שהג'וניור ביצע לאחד הקלאסיים של אבא שלו.

כדור שני לבלוז הקלאסי הוקר ג'וניור עושה בלוז מהוקצע, אנרגתי, אבל מדי בידורי וממוסחר, מה שגורם לכך שדמות האב מטילה עליו צל.

ג'ון לי הוקר ברידינג 3

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן