אגב, געגועים לארץ עובדים טוב בשירים: לא יודע אם השיר נכתב אפרופו "יונתן סע הביתה" של יהונתן גפן, שבוצע בזמנו (1974) ע"י אושיק לוי – שם דובר על עיר גדולה ללא חיילים על רקע פעמונים מצלצלים וחורף.
אגב, שמעתם אי פעם על יהונתן גטרו? כי לפי דף היח"ץ המצורף לשיר הוא מצליח ומוכר וחשוף במיליוני צפיות ביוטיוב ויש לו עשרות אלפי הורדות באייטיון. איך פספסנו? בשנים האחרונות הוא בכלל מתגורר בלוס אנג'לס, משם יצא השיר הזה. אז אם לא שמעתם, לחצו על השיר. אולי כדאי להתחיל לעקוב. אם יהונתן כבר חזר הביתה, יש לו כנראה בעיה – איך להוציא מחדש מנגינה כזו.
חם לי/והזמן נגמר/ מחפש מושיע/ בעיר המלאכים/ מנסה לגעת
/ לחתוך את השמיים/ לבעור כמו כוכבים
תחזור הביתה/ תשאיר את הכול מאחור /תחזור הביתה /תתקרב לאט אל האור
ותתחיל לנשום
לילה/ ואין לי מנוחה/ מחכה בשקט/ שמישהו יבחין /שיעלה כבר בוקר /ותפקח את העיניים/ אולי בסוף תבין
תחזור הביתה /תשאיר את הכול מאחור / תחזור הביתה /תתקרב לאט אל האור
ותתחיל לנשום
תגובה אחת
כן, שמענו.
פעם, מזמן, הוא נקרא רק בשם "גטרו" (שם משפחתו) והצלחתו רכבה על כל אותם לבבות שבורים מהפירוק של היי-פייב (מה שאומר בנות קטנות וצרחניות).
הבחור הספיק גם לעשות פסטיגל או שניים.
מאז שיצא מהארון הוא נכנס כנראה לארון אחר, כי קולו לא נשמע. מידי פעם הוא חילטר בבמות של מצעד הגאווה.
אם לשפוט לפני השיר, לא גאווה גדולה!