בהערות בחוברת המצורפת לאלבום נכתב: "נהר זורם עם הבלוז, וגרג אולמן ממשיך לנווט לפיו". והנה דו"ח מסע. גרג אולמן, איש להקת האחים אולמן (The Allman Brothers Band), אגדת היכל התהילה של הרוק, מוציא אחרי 14 שנות בצורת אלבום בלוז בהפקת T Bone Burnett, אחד עשר קאברים של אגדות בלוז, שמות אחד אחד – מאדי ווטרס, אוטיס ראש, בי.בי קינג, בוב בלנד, סליפי גון אסטס ועוד שיר מקורי של גרג והאחים אולמן, Just Another Rider. בהרכב המלווה – דר' ג'ון בפסנתר, דויל בראמהול בגיטרה והרכב ריתם סקשן עם דניס קראוץ' בבס, ג'יי בלרוז בתופים.
האלבום הוא אכן נהר זורם של בלוז, במסלול של שורשים, מענג מאוד, בטונים, בתזמור, בנגינה. אין כמו טי.בון בורנט להפיק מוסיקת בלוז (הוא הפיק לאחרונה לבי.בי קינג) קחו לדוגמא: Devil got my woman, שיר שלישי בדיסק. – היכולת לקחת שיר של סקיפ ג'יימס משנות השלושים של המאה הקודמת והעבירו ל-2011 בעיבוד קודר ששומר על מאפייניו המקוריים. I can't be satisfied הוא אחד הבלוזים היותר מוכרים של מאדי ווטרס, והחבורה של אולמן עושה ממנו מטעם עכשווי בטעם ישן נושן. Blind man מתוזמר לכלי נשיפה בסווינג יפהפה. כלי הנשיפה בניצוחו של דארל ליאונרד משתתפים בחמישה קטעים באלבום, מעניקים לגרג אולמן צליל ריתם נ' בלוזי מלוטש, ביו השאר בשירו של בי.בי קינג Please accept my love שמזכיר תזמורי רוק של פעם. My love is your love הוא בלוז דרומי טיפוסי, ובעיבוד הוסיפו מקהלה נשית. Rolling Stone – בלוז  מסורתי, שסוגר את האלבום כדי להשאיר בתחושה שהייתה לנו הזכות לשמוע את אחד המוהיקנים האותנטיים האחרונים של הבלוז הדרומי, והוא אינו שחור.

גרג אולמן – Floating Bridge