בובות

רייכל-גפן

מילים: אביב גפן. לחן, עיובד והפקה מוסיקלית: עידן רייכל אביב גפן
4/5

אביב גפן כותב על נתק יחסים בדימויים ציוריים יפים – "שתיקות עולות כמו זרים במלונות". הנתק אינו גורם לפירוד אלא נכנס למצב סטאטי מעיק – "איך אנחנו מוותרים על עצמנו תמורת שקט בינינו" וגם "המסכות שלנו כבדות מהדמעות", אבל הסיום פחות נואש, אפילו מפתיע – "גלי לי מי את ואגלה לך מי אני" (מה התנאי? אם כבר מגמה חיובית – שיגלה לה קודם, ואחר-כך היא…) – התפקחות שכזו שאומרת – בואי נהייה הפסיכולוגים של עצמנו. לא ניסינו את זה.
ריייכל את גפן מנסים את זה. הנועדו לשתף פעולה? שיר מלודי, עיבוד מיתרים בטעם של פעם שחובר לסיעור מוסיקלי רוק אוריינטאלי. הדואט הופך את השיר לסוג של שירת המנון (רוק), אולי מסר לאנשים שחיים בנתק, מנגינה ועיבוד יפים שמפקיעים את השיר מהתחום האישי. בטח לא מוסיקה שמשדרת חוויה טראומטית מתבכיינת. שניהם רוצים להיות בשיר, גפן הרוקי, רייכל האתני. התחושה של מעין לחוד וביחד: יש כאן שיר קליט, להיט ממש, אבל לא ממש חיבור אינטגרטיבי שיוליד את הלהקה החדשה של גפן את רייכל. אם הייתם אומרים לי גפן – השיר החדש – אין לי בעית זיהוי. אם הייתם אומרים לי רייכל – השיר החדש, אז פחות אבל הפירגון ההדדי הוליד שיר (נסיעה) כייפי.

אהובתי הביטי הנהרות יבשו שתיקות עולות כמו זרים במלונות אין קשר בינינו אין גשר לשנינו הו כמה כבר ניסינו להציל את היום שלובי פחדים איך אנחנו מוותרים על עצמנו תמורת שקט בינינו בובות קטנות שמחייכות חוטים עולים חוטים יורדים תמיד קשורים תמיד יפים חוטים עולים חוטים יורדים המסכות שלנו כבדות מהדמעות גלי לי מי את ואגלה לך מי אני מאז שהכרנו מזמן לא דיברנו

* השיר הראשון עוד לפני "קוצים" שחיבר ביניהם יחדיו בעבודה משותפת באולם צוותא. הניצוץ הראשון שיצר את המשך שיתוף הפעולה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות