פרס ראשון כמוסיקאי

ערן צור

0/5

זה הפרס הראשון שלו כמוסיקאי? גם אני התפלאתי לשמוע. ואם ערן צור לא היה מגיש מועמדות לפרס לעמותה לשימור זכרו ומורשתו של המשורר נתן יונתן – גם בפרס הזה (30,000 שקלים) לא היה זוכה.
הפרס אותו יקבל צור בסוף החודש בבית אריאלה יחד עם המלחין מוני אמיריליו מוענק ליוצרים המסייעים בשימור שירי משוררים, כשהמטרה היא לעודד מלחינים ומבצעים להגיע אל ספרי השירה העברית ולהלחין טקסטים של משוררים. מי שעומד בראש העמותה לשימור מורשתו של נתן יונתן הוא לא אחר מאשר יהורם גאון, מי שדבריו נגד רמת הטקסטים של שירי המוסיקה הים-תיכונית יצרו כאן צונאמי של עליהום עליו.
ערן צור, אגב לא הלחין אף שיר של נתן יונתן, אבל הוא משתתף דרך קבע ב סדרת "תן למילים לעשות בך" במדיטק חולון, העוסקת בשירי משוררים מולחנים.
אני מכל מקום, לא אעניק לערן צור פרס על הלחנים שכתב לשירי משוררים. הייתי מעניק לו פרס על האוריינטציה הפואטית שקיימת בשיריו המולחנים, כמו השיר הזה שעוסק באהבה בלתי אפשרית בליל ירח מלא, שהוא שר בחולון במסגרת "מכתבי אהבה" (איתו על הבמה היו שלומי שבן, יהלי סובול, קרני פוסטל). כשצור שר סיפור אהבה, זה בד"כ רומנטיקה אבודה אפופה בתשוקה ובמסתורין. מכירים את – "נהייה קיץ, אני לבד תחת שמיכה".
כשצור שר, יש הרגשה שהוא עם עצמו, ושהוא חי השיר מחדש. הסיפורים מוגשים נורא חושני וארוטי. תשוקותיו אהבותיו העקרות-מסוכנות-נואשות משורטטות בתיאורים פלסטיים, והחיוך שלו תמיד מסתיר משהו.
צור מביא לבמה את נשמת המשורר ואת נפש השחקן שבו. זרם מחשבותיו של בנאדם שיורד מרחוב טרומפלדור ורואה אדם מאונן בפרהסיה על שפת הים. מה הוא חושב. או אנשים מתקהלים סביב פסל שאישה חולצת שד שוכבת לידו. סיפורים שנועדו לבנות "מתח" פואטי שכזה. או המשפט: "כשתבואי לשכב איתי, תלבשי שמלה שחורה מאוירת בתותים". אז אם פרס של משוררים – צור לא צריך ללכת אצל אחרים. זה קיים בו.


ערן צור – בלילות של ירח מלא

בלילות של ירח מלא

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות