עונג מיינסטרים ג'אז. את הצמד המופלא אין נדמה לי צורך להציג. אורחים כמעט קבועים אצלנו. אישה ובעל. חיבור פנומנאלי – במוסיקה. צלילי הטנור החמים שלו, הפרייזינג המעודן שלה. הם פותחים בבוסה. ברזיל אהובה על שניהם. הוא מנגן Manahade Carnaval, היא שרה Corcovado. הרשימה בהמשך מחניפה. כולם מוכרים. אבל זו אינה רק הרשימה אלא הטיפול של שניהם בשירים, ממשיכים את ענקי המבצעים של הבוסה אסטרוד ג'ילברטו, סטן גץ.
ג'ים טומלינסון חשב תחילה על אלבום אינסטרומנטלי בלבד, אבל שינה בצדק תוכניות. קולה המתוק והחם של סטייסי קנט פשוט משלים אותו. תקשיבו ל – I've Grown Accustomed To His Face, מוסיקה חמה מלודית מלטפת אבל גם צובטת בנימת תוגתה, נוגעת, מגעת, מעוררת איזשהו געגוע. ואחרי הגעגוע – סווינג מהיר וקולח – If I Were a Bell עם פסנתרן מצוין כמו דיוויד ניוטון, שנדמה לי עדיין לא זכה להערכה לה הוא ראוי. לא להמעיט מהתרומה של דייב צ'מברליין בבס כפול, מט סקלטון בתופים. 13 שירים שמדפדפים בספר השירים האמריקאי – פרנק לוסר, אירווינג ברלין, מישל לגרן, רוג'רס והמרסטיין, קול פורטר, אנטוניו קרלוס ג'ובים, הוגי קארמייקל, ולרשימה הקלאסית הזו לא תאמינו, נכנסת גם קרן אן זיידל הישראלית עם Jardin D'hiver, שיר שכתבה ען בנג'מין ביוליי. וגם ביצוע מרטיט של כשש וחצי דקות נוגות של הבלדה What Are You Doing the Rest of Your Life? _ "מה אתה עושה עם שארית חייך" (טקסט של הזוג מרילין ואלן ברגמן למוסיקה של מישל לגרן) שירתם של טומלינסון את קנט.

ג'ים טומלינסון- טנור סקסופון, סטייסי קנט – שירה, דיויד ניוטון – פסנתר, דייב צ'מברליין – בס כפול, מט סקלטון – תופים.

על הופעתם בישראל נובמבר 2010