מה חדש באהבה? ממש כלום. הגיע הזמן להתאהב. מתי לא. רק שלא יגעו לו בחלום (מי איים לגעת לו בחלום?) משהו מקורי? הוא והיא רוקדים עם הכינור עד אור הבוקר.
מה חדש במוסיקה? גם כאן "מרסדס בנד" לא יתהדרו בהמצאת הגלגל. הם מנסים סול פאנקי בפלצטים. החבורה נשמעת כמי שמנסה לשחזר נוסחאות מהשבעים. מוטאון, שיקגו, פילדלפיה. פעם הייתי מאוהב בקרטיס מייפילד. נדמה לי שהוא הראשון שעשה פאנק בפלצטים מרגשים.
בא לשאול – מה פתאום? או מה יום מיומיים? מה פתאום עכשיו – קלישאות כאלה? בקומוניקט שנשלח עם הסינגל כותבים אנשי מרסדס: " מוזיקלית, בחרנו לחזור לאהבות הראשונות שלנו. גרוב חזק מלודי ואלים לצד שירים קטנים ושקטים" הנה לפחות הם מבינים את הבחירה. אבל מה לעשות שאזורי החזרה שלהם ואזורי החזרה-התרגשות שלי לא נפגשים.

שלא ייגעו לי בחלום/ שלא ייקחו לי מה פתאום/ שרק ייתנו תנו לי איתך לשכב לישון/ והאמת תצא לאור/ אני ואת עם הכינור/ רוקדים ביחד יחד עד אור הבוקר
בסמטאות זורמים הידיים בכיסים/ בא לי עלייך הלילה/ בא לי עלייך
הלבבות יוצאים/ בואי ניגע בכוכבים/ כל כך הרבה זמן לא שמנו לב/ עכשיו זמן טוב לחזור להתאהב
הלילה רק להיות איתך/ ועוד ועוד לנשום אותך/ קרוב קרוב קרוב
והשמיכות עם הסדינים / ישירו שיר לאוהבים/ ונשיקות מתוקות מתוקות/ / כבי ת'מנורה/ שימי גב על המיטה
כל מה ששלי שלך/ הכול בשקט/ שוטי בזרועותיי/ הלילה את טובה אלי/ כל כך הרבה זמן לא שמנו לב/ עכשיו זמן טוב לחזור להתאהב/ אין סיבה לצבור את הכאב/ אפשר פשוט לשכוח/ תני מוסיקה הזאת לסלוח
שלא ייגעו לי בחלום/ שלא ייקחו לי מה פתאום/ שרק ייתנו לי תנו לי איתך לשכב לישון/ והאמת תצא לאור/ אני ואת עם הכינור/ רוקדים ביחד עד אור הבוקר/ כבי ת'מנורה/ שימי גב/ על המיטה/ בא לי עלייך הלילה/ אוי כמה שבא לי/ שוטי בזרועותיי/ הלילה את טובה אלי/ כל כך הרבה זמן לא שמנו לב/ עכשיו זמן טוב לחזור להתאהב

גל תורן – שירה, אורי גת – תופים, גיא שמי – גיטרות, יוני כהן – בס