מה עשית היום

אהרן רזאל

התו השמיני
4/5

תצלום העטיפה: אהרן רזאל מושך מכונית בחבל הכרוך על כתפו על רקע גורדי העיר הגדולה. המכונית מככבת גם בתוך חוברת המילים: מנגן גיטרה לידה, דוחף אתה, רץ אחריה. מה רצה להגיד? המכונית כמשל ל"מה עשית היום"?
השיר הראשון לוקח מהכבישים אל הנחלים: המשל הנפוץ של קהלת: כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא. אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת. הפסוק הזה משמש לרזאל פתיח. בחיים, בזמן החולף, יש מחזוריות בלתי פוסקת. הכל חולף וגם מתחדש, תרצו – חוסר הממשות או את חוסר התועלת שבחיים.
מה חדש תחת השמש? רזאל לוקח התובנה לשמחת החיים ולמוסיקה של האיים הקריביים. מה היינו עושים ללא רגאיי. למה להקשות כשאפשר לפשט. רזאל מפשט עד תמימות שכזו. הצליל הקאריבי-רגאיי יחזור ב"פתאום אדם נולד" – על מהות האדם – שללא אישה הוא אינו שלם. המוסיקה מלודית, פריכה, קולחת. רגאיי חסידי. ועוד רגאיי לסיום – "ותחזינה עינינו" – מצטרף אל מגמת השירים האופטימיים של רזאל. 
לא הכל נופת צופים של רואה הטוב שבחיים: רזאל תוהה ותועה, שואל שאלות בסיס בשירים שלו ("האם שמעת את השיר ששרה הציפור לך?") שאלות מובילות לתובנות פשוטות, לחיבור למקורות. אבל ככלל – רזאל במסלולו העממי, לא נשמע כמי שמשהו דרמטי מתרחש אצלו, הוא מעדיף טון נינוח, מלודיות מתוקות ומקצבים ידידותיים, ובעיקר טון שאומר כי אצלו הנשמה שרה לא פחות מאשר מיתרי הקול והעיקר הכווונה  שמגיעה משיר כמו "עולה בשביל" (בצל האל איתך") בדואט עם שולי רנד. קול לא ממש "בל קנטו" משדר תפילת אמת. ההצטרפות של שולי רנד מחזקת. תקשיבו להמיית ליבם ותבינו. בכל מקום צל האל עמך. יש קול ויש קול פנימי, והקול הפנימי לפעמים חזק יותר.
הקול הפנימי עולה גם מהשיר השקט-נוגה "אני שניים פה" על תחושת האמביוולנטיות שקיימת באדם, למעשה השיר הדרמטי הראשון בדיסק. מתח דק נבנה לאורכו בצליל קלידים והד קולי. יפהפה.
אבל זו אפיזודה דרמטית כמעט בודדת: הרוגע חוזר לפסטורלי של "קום צא לשדה", מנגינה לוטפת, טון חם ואנושי, קצב סמבאי שמצטרף לרוח האופטימית הנושבת מהשיר. רוח האמונה מייצרת תוגה יפה ב"מחכה לאור" בדואט עם יונתן רזאל בעיבוד אפקטיבי לכלי מיתר. מגמת מקצב האפרו משתלבת גם בעיבוד ל "רוץ בין עצי הזית", שהזכיר לי "גרייסלנד" של פול סיימון. מצד אחר – קסם שירת הרגש של "מי ימצא אותי פה בהר".
פחות מוצלחים
: "כל כך טוב אלי" –, מהסוג שאפשר להשאיר בחוץ. גם "אני הולך לעירי", על חזרה לחיק המשפחה – במקצב סימטרי בטקסט הלא מתנגן שלו אינו מפסגותיו של רזאל.
אבל סך כל רגעי האמת והקסם מובילים את אהרן רזאל לפסגה אחת בדרכו האומנותית. לפי הדיסק הזה נכונו לו נוספות.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות