גברים קשוחים

יהודה פוליקר

מילים: יהודה פוליקר לחן: ניקוס קסידאקיס הפקה מוסיקלית: יהודה פוליקר
4/5

יהודה פוליקר מתגעגע למה שנראה כמיתוס, וכואב מציאות מאכזבת שבה נעלם מהנוף דמותו של לובש המדים הקשוח שמגן עלינו בלי לבכות, אולי ערגה לדימוי סמל הצבר "יפה הבלורית והתואר" בעבר. "גברים קשוחים שלא בוכים כבר לא תמצא בינינו", "אחים לדם". פוליקר מוסיף מטפורה – "תמיד רצים קדימה בג'בלאות של החיים כל עוד בלבב פנימה". וגם מחאה ואכזבה: "גברים קשוחים מתים חיים בשדות הפקר שלנו".
הטון מאופק-מאומץ, אפלולי, נטול מניירות, השתפכות ודרמה, המוסיקה יוונית שמחזירה לימי "עיניים שלי" אמנם מנתבת את השיר לאיזור הזה, אבל הכפיים אינם סוחבים לחתונה הישראלית, אלא לריקוד גברים שמבכים את המציאות. מוותר על מנגינה "להיטית", אבל גם אם השיר אינו מחניף מיידית, יש בו האמת של פוליקר – במורכבות של הוויה מקומית שחוברת לצליל ים-תיכוני.

גברים קשוחים שלא בוכים
כבר לא תמצא בינינו, לא
גברים קשוחים לובשים מדים
ומגנים עלינו

גברים קשוחים אחים לדם
תמיד רצים קדימה
בג'בלאות של החיים
כל עוד בלבב פנימה

גברים קשוחים מתים חיים
בשדות הפקר שלנו
פרחים יפים של אלוהים
קטופים פורחים הם בנו

גברים קשוחים שלא בוכים
כבר לא תמצא בינינו, לא
גברים קשוחים לובשים מדים
ומגנים עלינו

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. אני מכיר את השיר ביוונית , יהודה עושה את זה פצצה , רוק במיטבו למרות שהוא יווני
    אותי שיכנעת בהצלחה עם התקליט.
    נב, ביקורת מצויינת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות