"ריקוד ירח", ההופעה

גידי גוב

4/5

תנו לגידי גוב הרכב ג’אז טוב, והוא יזרום איתו בקלות מחממת לב. זה מה שקורה בערב הזה. זה הוא נשמע חם, בוגר, במגרש הטבעי שלו. קולח עם הרכב אותו מוביל עדי רנרט בקלידים ובחצוצרה. גידי שר תמהיל של סטנדרטים אמריקנים, לצד להיטיו הגדולים, מ"שטח הפקר", "העיקר זו הרומנטיקה", "שיר הטמבל" ועד "את זה ממני לא יקחו" (גרשווין), "היה או אולי לא היה" (לואיז בונפה) ו"אחלה עולם" ("ווט א ונדרפול וורלד" של ג’ורג’ דיויס ווייס) . אלה משתלבים באלה.

 רוב הערב גידי נינוח, שר בישיבה, מחייך הרבה, מספר סיפורים חביבים ומצחיקים (למשל, על איך שהוא נסע לבירת הג’אז ניו-אורלינס לגלות את שורשי הג’אז ומצא שם הרבה זונות וישראלים) מה שהכי בולט בשירה של גידי זה ה"פרייזינג". היכולת לשיר בפיסוק הנכון ולהעביר לא רק את הטקסט אלא את התחושה שליד הטקסט בקולו הבריטוני המחוספס. והוא יודע "לתרגם" את הטקסט האנגלי לשירת ג’אז עברית בטבעיות ששייכת אך ורק לו. זו תכונה שיש למעט מאוד זמרים. גידי לוקח עוד נשימה אחת. לא רץ לפני הטקסט. העובדה שהוא עושה את זה בעברית ולא באנגלית ובצורה חלקה מעניקה לו עוד כמה נקודות זכות.

 הנגנים תורמים לגידי מינונים ג’אזיים יפים בקלילות ואף הומור ובמסגרת עיבוד שיוצא משגרת השבלונה. עמוס עבר הדני בפריטה א-לה דגנגו ריינהרדט. עדי רנרט המנהל המוסיקלי של הערב בצלילי חצוצרה (פלוגלהורן) חמים, איש ההקשה רוני עברי ולצידו המתופף המצוין ישראל נחום ואלון נדל בבס. מדובר בסופגרופ מקומי, שכל אחד מחבריו הגיע כדי ליהנות בחברתו של גידי. הם מיומנים, מנגנים במגוון סגנונות מבוסה עד רגאיי, ויחד עם גידי עושים ערב של מוסיקה בכייף.   

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות