מעניין על איזו "ילדה" שרה מאיה בוסקילה. למעשה, הפניה בשיר היא של מישהו לא מזוהה שאומר לילדה – למרות שקיבלת "אורות זוהרים" – "בכית מבפנים". ועכשיו "זה הזמן שלך" או במילים פשוטות העובדה שאור הזרקורים הופנה אלייך, לא עשה לך טוב. הגיע הזמן שתשחררי. דו פרבר ואורן עימנואל קוראים לה "ילדה". מה יודעים משרבטי הפסיכולוגיה באגורה על "הילדה"? איך מעודדים את המבואסת "לשמוח, לברוח, להחזיר לעצמה את הנשמה (שפרחה לה?) לקפוץ וגם לחייך לעולם, למרות שבצר לה כבר "חייכה לכולם".
שיר אינסטנט סתמי-מופרך שנועד להריץ את מאיה בוסקילה לרחבות, יותר מאשר לבטא את הפריזמה האומנותית שלה. לא חייבים להיות אמינים כדי להפיק עוד דאנס קלאב ים-תיכוני. הנקודה היא שמאיה בוסקילה עושה מאמץ להפוך את האינסטנט לדרמה. בזה היא מוכשרת. היא תהפוך כל דאנס חתונות שוצף שמונע בביטים אלקטרוניים לדרמה אישית. מחיאות כפיים בקצב – יוסיפו לאווירת החפלה במועדון. אבל מאיה ואנשיה כנראה יודעים יותר טוב מכותב שורות אלו מה טוב ל"ילדה". אווירת השמחה מהיעני-מצוקה תריץ את בוסקילה עם עוד להיט חתונות ענק להורדה. מצד שני: גם כדי למסחר את מאיה בוסיקלה צריכים מקצוענים. היא מצאה אותם.