מאחורי הרגשנות הזו בטח מסתתר סיפור, אחרת – איך סהר חגי מגיע להשתפכות כזו. שיר ההצלה הגדול. הוא יציל אותה למרות שקריה – "מעיר של פנסים בלי מנורות", ישמור עליה מאנשים, הוא גם יציל אותה גם מעצמו – "מכל מה שיכולתי להיות".
גם אם הסיפור (ההצלה) של סהר חגי אינו נהיר למאזין, הטון המדוכדך והמתכוון, המלודיה המינורית הנוגה מתחברים לשיר רגש רומנטי. העיבוד לוקח את זעקת ההצלה שלו למעבר לקראת קרשנדו שמשכנע שסהר חגי אכן מתגייס רגשית להצלתה של הגברת עליה הוא שר. שיר פסנתר מלודי סלואו טמפו. השת"פ שלו עם ניצן קייקוב מייצר את ההרמוניה הרומנטית הממיסה.

עמדת בין המים לאוויר/ חיפשתי לך מקום מחוץ לעיר/ ידעת שאני שם/ ולא ידעת שכאן/ וגם כשאני שם כאן בשבילך
עבדת בלשמור על השקרים/ רוצה שאת תוציאי מבפנים/ ידעת אני שלך/ ולא ידעת שכך
וכמה שכל כך אני שלך
אני מציל אותך/ מכל מה שיכולתי להיות/ אני מציל אותך / מעיר של פנסים בלי מנורות
אני מחזיר אותך הביתה / מהבית שלך/ עכשיו אני מציל אותך
למדת איך לגדול בלי שורשים/ אשמור עליך מהאנשים/ יודעת שלא קל/ ואיך אני אוכל
אני אוכל גם אם לא קל
להציל אותך/ מכל מה שיכולתי להיות/ אני מציל אותך / מעיר של פנסים בלי מנורות
אני מחזיר אותך הביתה / מהבית שלך/ עכשיו אני מציל אותך