Say no more to me/Don't wake me from my sleep/Before I meet the storm/before I find the way back home/And I need the truth/I need to be amused/In every way/I'm falling like a stone/Then I start to think/Of all the things/ I owe you my love

"אל תגיד לי יותר / אל תעירי אותי משנתי / לפני שאני פוגש את הסערה / לפני שאני מוצא את הדרך הביתה חזרה/ ואני צריך את האמת / אני צריך להיות משועשע / בכל דרך / אני נופל כמו אבן / ואז אני מתחיל לחשוב / מבין כל הדברים / אני חייב לך את אהבתי"

פשטות הביצוע. דהן שר הכי לא אמצעי, חף ממניירות. לא עושה מאמץ להיות יותר זמר ממה שהוא. מנגינה וטון נוגים. כלי המיתר נכנסים נכון. שירים על הבינו ובינה. החומה שקיימת, אינה מונעת ממנו להודות, שיש בה משהו יפהפה.

I've been worried about you baby soon I know you will be gone/And I've been calling you for many times/Before you hit the ground, you're not afraid of choosing anything/You're not afraid to try/With a blink you lose direction you are nowhere to be found/When you change yourself in time, are you well enough to rise/Will you make my feeling comfortable this time/But I must tell you now, you have beautiful state of mind

"אני דואג לך בייב מאז שאני יודע שתלכי / ואני כבר קורא לך הרבה פעמים / לפני שתנחתי על אדמה, את לא מפחדת לבחור משהו / אתה לא מפחדת לנסות / בניד עפעף את מאבדת את הכיוון לא נמצאת בשומקום/ כשאת משנה את עצמך בזמן, האם את מספיק טובה כדי לצמוח / האם תגרמי לי לחוש הפעם נוח / אבל אני חייב לספר לך עכשיו, יש בך משהו יפהפה"

ויש גם פן פאטאלי ביחסים בינו ובינה.

Does anyone know / where everyone goes/ where everyone's running/ I will run/
for you/ I'm gonna do my time/ I'm gonna face the crime/ of you.

האם מישהו יודע / לאן כולם הולכים / להיכן כולם רצים / אני ארוץ /
בשבילך / בזמני שלי / מוכן לבצע פשע / בשבילך

לאן כולם רצים? מה שבטוח – הוא רץ אליה. לא ממש. במחשבתו. מבחינתו –תשוקה שגובלת בתחושה של פשע, מחפש עקבותיה, היה מת בשבילה, שומע את המנגינות שלה שהוא לא יוכל לנגן. הלוואי ולא היה פוחד להביט כשהיא לידו. היא שיר אהבה, ערגה נואשת.
Stay Where You Are עיבוד האווירה היפה בדיסק, פסנתר וצ'לו. מסוג השירים שלוקחים יותר לימי האלטרנטיב אינדי של אמנים כפיטר מרפי.
ועוד שיר– Blue Birds – "מילים אמיתיות לעולם לא ייאמרו/ מוטב שתחייך במקום/ לפני שמוחך שוב יולעט במחשבות אוויליות".
הטון והסגנון מאוד אחידים, אפרוריות אירופאית, דכדוך של ערגה. מלודיות כובשת. האקוסטית של דהן, הצ'לו של יובל מסנר, הכינור של קרן טננבאום, הקמנצ'ה והסאז של מארק אליהו, הקולות של אורית שפירא ולילך קורן.
לא להאמין אבל רועי דהן גרם לי להתרפק על מוסיקה, שנעלמה מהתודעה, והנה צלילים שמשיבים אותה מהעבר, כמעין דז'ה-וו..לאן כולם רצים, כשאפשר לעלות על רכבת הזמן הנוסעת לאחור.