חצי דקה עם שמוליק טיאר

ביקורת רדיו

רדיו תל אביב 102 אפ.אם.
1.5/5

אני מנסה להקשיב למוסיקה ברדיו בשיטה הרנדומלית: לוחץ על כפתור – אולי אגלה את שעת השידור שארצה לחזור אליה.
עליתי באקראי על תוכנית ברדיו תל-אביב – "חצי דקה עם שמוליק טיאר". התוכנית עמדה בסימן 15 שנה לתחנה. שמעתי שיר בודד במהלך רבע שעה (ג'ורג' הריסון ב – Got My Mind Set On) טיאר אפילו לא הזכיר את שם השיר. הוא היה עסוק בחידות מגוחכות שאת פתרונן הוא העניק קלי קלות למאזינים בשידור (איזה אסון גדול ארע לפני עשר שנים?) טובע בתוך טונה של פרסומות וממשיך אותן (את הפרסומות) בשידור חי – מציע סיגרה אלקטרונית של חברה מסוימת להיגמלות מעישון, לוטו בחינם למסמסים. טיאר מנהל פטפטת ארוכה מייגעת וחלולה עם מאזינים, שחוברת לכמות מפחידה של פרסומות.
העיקרון: מעלים מאזינים לשידור ומעניקים להם חצי דקה לדבר על מה שאתם רוצים. אם יצליחו לסבר את אוזניו של השמוליק – יזכו בפרס. נו, ידוע שפרסים מושכים את עם ישראל שמת לדבר ברדיו. לפעמים יאתגרו סלב, אבל מה: תתקיל סלב בחידה? תיתן לו איזה פרס מגוחך? לחצתי על סאבלימינל מה יש לו להגיד בחצי דקה. הסלב אמר שלא אמרו לו (שיש לו חצי דקה) טיאר התעקש. הבטיח זכיות של מיליונים למאזינים בשעה הבאה. אני לא נשארתי לשעה הבאה. הייתה לי תחושה של חצי דקה יותר מדי.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. כנראה יצא לך לשמוע תוכנית פחות מוצלחת. אני מאזינה קבועה וחייבת לחלוק עליך התוכנית מעולה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן