נדב ביטון כבר סגר הרשימה ל – 2 הצדדים למטבע – ההמשך? בני אלבז מבין שזה כמעט כל הסיפור. קח שיר מוכר, שכבר נשחק במקור המזוהה כ"אשכנזי" (ירדנה ארזי) ותביא אותו ב"מזרחית" מצויה. חבר את הקאבר למוניטין של "היכל התהילה" וקום לתחיה.
רוחות חדשות מנשבות בזמר המקומי. קאברים לא הלכו מעולם כמו עכשיו, כשהשידוך בין "מזרחית" ל"אשכנזית" עובד בטורים גבוהים. העיתוי, התזמון חשובים. היום, אין סיכוי שאשאל מה לאלבז ולמילים "לפסוע באותה הדרך בתוך פריחת הכרכומים" גם לא אשלח אותו לפתוח מגדיר צמחי ארץ ישראל.
הפתיחה היא השבלונה הדרבוקאית המצויה. תמיר קליסקי מבין שבתוך עמו הוא חי, עם כל הכבוד לחנן יובל. מישהו כבר אמר לפני שסלסול וקול טוב לא תמיד מספיקים. מצד שני: תן לשיר לרוץ לפניך, קרב אותו אם לא לחופים הים-תיכוניים, אז לאולם החתונות הישראלי, כלומר – תבל בקורטוב עינתוז – יעבוד טוב. רציתי להתרגש מהקאבר החדש, שישדרג את הביצוע הישן. לא הסתייע.

ישנם ימים ללא מרגוע /בם לא אמצא לי נחמה /ומוכרח אני לנגוע /בעשבים, באדמה
לפסוע באותה הדרך /בתוך פריחת הכרכומים /ולהיות כל כך אחרת /ולפרוח ערב הגשמים.
רק תפילה אשא/הוי אלי, אלי /שהשמש תעבור עלי /ותראה לי שוב את משעולי //הוי אלי, אלי /רק תפילה אשא /אנרגיית שמש תעבור עלי/ותיקח אותי אל המסע.
ואם אשוב אל זאת הארץ /ואם אפסע שוב בדרכים /האם כקדם יכירוני /האנשים והפרחים.
רק תפילה אשא…
האם אמצא את כל היופי /האהבה הנושנה /אשר היתה שם כשעזבתי /עת אהבתי פעם ראשונה.