Aznavour Toujours אזנבור לנצח

Charles Aznavour שארל אזנבור

הליקון
4/5

שארל אזנבור הצהיר לפני כמה שנים שהוא מתכוון להאט את הקריירה שלו. בתעודת הזהות שלו רשום: נולד 22 במאי 1924, פריז, צרפת. תעשו חשבון. אבל זה היה לפני איזה עשר שנים. עם צאת אלבומו החדש, מתברר שהוא עסוק כמו תמיד. כלומר זה כבר אלבומו השביעי מאז תחילת המילניום הזה …
12 שירים מקוריים שמראים כי בן ה-87 עדיין הכי סומך על עצמו. גם בלי מחקר, יתברר כי הוא אחרון המוהיקנים של השנסון הצרפתי, והקלישאה "אגדה בחייו" כבר אינה קלישאה. האיש אקלקטי. אלבום בצרפתית, שמציע טעימות בכל מיני סגנונות. J'ai Connu ("ידעתי") הוא שיר צועני שמזכיר רצח עמים במאה הקודמת, שהוא (אזנבור) חווה בחייו. Ce Printemps-Là (האביב הזה) פופ בוסה נובה, סיפור אהבה על רקע מהפכת הצעירים בפריז 1968, וגם Que J'aime Ça (אני אוהב את זה) בעיבוד ג'אז קליל בליווי פסנתר קוקטייל בארים נוסטלגי מראה, שבכל הקשור לאהבה ורומנטיקה – הגיל הוא פיקציה. Viens M'Emporter (בואי וקחי אותי) – צליל וטון רומנטיים של אזנאבור הישן, זה שממשיך לעורר געגועים. Flamenco Flamenca – כשמו כן הוא – במקצב וסגנון הפלמנקו הספרדי. Des Coups de Poing מחזיר למקצבי ההונקי טונק של מועדוני האולד סקול. אם לחזור לרוח הג'אז הצרפתי,
הנה מנגינה ושיר, שהם אזנבור-אזנבור – Elle, מהלהיטים הגדולים שלו – בדואט עם Thomas Dutronc הגיטריסט סינגר סונגרייטר הצרפתי (בנה של פרנסואז הרדי). זה אגב, השיר המוכר היחיד בדיסק. לאזנבור לא אצה הדרך. קאברים ללהיטיו הוא יעשה כשיהיה פחות עסוק. בינתיים דחוף לו להוציא דיסק מקורי. לא כל השירים ייכנסו לרשימת שירי הנצח שלו. אבל כולם הם חלקים בשלם הזה שנקרא שארל אזנבור, האזנבור לנצח.

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות